בשבילי הבית - השיר שלנו - מהדורה מיוחדת

רונה קינן מות התפוז / מילים ולחן: רונה קינן

בחרה: ענבל אופרמן

השיר שמתאר משהו רע שקורה עכשיו, אבל שורשיו בעבר. תפוח זהב הפרי המתוק והריחני, הסמל בה' הידיעה של ההתיישבות החקלאית הציונית, של ערש התרבות הישראלית, מרקיב ומת. שוב מלחמה, שוב דמעות. שוב אין ברירה. היכן הטעות ואיפה הסדק התגלע? בפער שבין המציאות השחורה לבין הכמיהה לכתוב על משהו נפלא ובדיסוננס שבין הקול הצלול והמלודיה המלטפת, למילים הנוקבות, הקשות, ישנה התפכחות מכאיבה.

ּת ַּפּוח עָנֹג נֹולַד מִן הַחֹול וְה ַּכָחֹל י ֵׁש הָאֹומְרִים נֹולַד ּבְחֵטְא מּוטָב ׁשֶּיִּפֹל מֹותֹו ׁשֶל עֵץ ה ַּת ַּפּוז הַחֹרֶף קָצָר ּכָאן ּכָל ּכ ְָך מָה ׁשֶחֹולֵף, חֹולֵף מַהֵר אַחַר ּכְָךנִׁשְּכַח מֹותֹו ׁשֶל עֵץ ה ַּת ַּפּוז ּב ַּקַיִץ ׁש ּוב מִלְחָמָה ו ְׁש ּוב ה ַּדְמָע ֹות, ׁש ּוב אֵין ּבְרֵרָה ַהֵיכָן ה ַּטָעּות וְאֵיפֹה ה ַּסֶדֶק הִת ְּג ַּלֵע רָצִיתִי לִכ ְּתֹב ל ְָך ׁשִיר יָפֶה ׁשִיר עַל מ ַּׁשֶהּו נִפְלָא

מֹות ה ַּת ַּפּוז ּת ַּפּוח זָהָב ל ְׁשֶעָבַר רָקָב עֹולֶה מִן הֶהָדָר י ֵׁש ׁשָם מ ַּׁשֶהּו זָר

מֹות ה ַּת ַּפּוז הָיּו הֶס ְּפֵדִים נֹוגְעִים ל ַּלֵב מִי הַחֲלֹום הָיּו מָרִים הָעֵץ ֹלא לַבְלַב

מֹותֹו ׁשֶל עֵץ ה ַּת ַּפּוז ּב ַּקַיִץ ׁש ּוב מִלְחָמָה ו ְׁש ּוב ה ַּדְמָע ֹות, ׁש ּוב אֵין ּבְרֵרָה ַהֵיכָן ה ַּטָעּות וְאֵיפֹה ה ַּסֶדֶק הִת ְּג ַּלֵע רָצִיתִי לִכ ְּתֹב ל ְָך ׁשִיר יָפֶה ׁשִיר עַל מ ַּׁשֶהּו נִפְלָא