מוכרחה להשאר בחיים - סיפורה של שיינדל

נספחים

בעקבותיהם הגיעו גלי עלייה נוספים: הגל השני נקרא ‘העלייה השנייה’ ), והוא נמשך עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה. חלק 1914–1904( מאותם עולים עזבו את אירופה בגלל הגזרות והרדיפות, הן מצד השלטונות והן מצד האוכלוסייה המקומית (למשל פרעות קישינב), וחלקם מטעמים הסכימה ממשלת בריטניה להעניק את 1917 בנובמבר 2- ציוניים. ב חסותה לתנועה הציונית, וחתמה על הצהרת בלפור, שבה התחייבה לתמוך בהקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. הצהרת בלפור נתנה תנופה משמעותית לציונות, במיוחד אחרי שבריטניה קיבלה מחבר הלאומים את המנדט על ארץ ישראל. רוב עולי הגל השלישי, שנקרא ‘העלייה השלישית’ החלה 1924 ), עלו ארצה מטעמים אידיאולוגיים. החל משנת 1924–1919( עלייה המונית של אנשי המעמד הבינוני ממזרח אירופה. הללו עלו ארצה בגלל הגזרות הכלכליות בפולין ומשום שארצות הברית ומדינות נוספות –1924( ’ הגבילו את הכניסה אליהן. עלייה זו כונתה ‘העלייה הרביעית ). בשנות השלושים, בעקבות האנטישמיות שהתגברה באירופה 1931 יהודים, 250,000 ובשל עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, עלו לארץ מעל ). עולים נוספים הגיעו 1939–1931( ’ בגל נוסף שנקרא ‘העלייה החמישית ארצה דרך תנועת ההעפלה – העלייה הבלתי לגאלית שארגן היישוב ). תנועה זו כונתה גם ‘עלייה ב’’, מכיוון 1948–1934( היהודי בארץ ישראל שהתנהלה במקביל לעלייה החוקית, שהוגבלה מאוד בשל המספר המצומצם של רישיונות העלייה (הסרטיפיקטים) שהקציבה ממשלת 14- המנדט הבריטית. מאז העלייה הראשונה ועד ליום הכרזת המדינה ב נפש 28,000- גדלה האוכלוסייה היהודית בארץ ישראל מכ 1948 במאי נפש. 650,000- לכ ומה קרה בקוריץ? בקוריץ הנידחת הופיעה הציונות באיחור מה. ניצניה הראשונים נוצרו בזכות מטיפים ציונים שהגיעו לעיירה והיו דורשים את דרשותיהם בבתי הכנסת. חסידי קוריץ התנגדו בתוקף לתנועה הציונית;

141