מוכרחה להשאר בחיים - סיפורה של שיינדל

סיפורה של שיינדל • מוכרחה להישאר בחיים

נדמה לי ששמעתי פרה בורחת", עניתי לה, ובליבי חשבתי: עוד מישהו מלבדי נשאר בחיים. זמן קצר אחרי כן חוויתי חוויה דומה. ביתנו היה ליד היער, ובאחד הימים יצאו ממנו שלושה בחורים יהודים וניגשו אליי לבקש פרוסת לחם. "חכו כאן", אמרתי להם, ונכנסתי הביתה לבקש רשות מהבלבוסטה. "יש כאן שלושה מסכנים שמבקשים שאתן להם משהו לאכול", אמרתי לה. "בסדר, תני להם משהו", אישרה לי. מילאתי את סינרי עד אפס מקום בכיכר לחם ובתפוחי אדמה, ונתתי הכול לבחורים, שוודאי תהו על נדיבותה הרבה של ה'גויה'. איני יודעת מה עלה בגורלם, אבל הבנתי שיש עוד ניצולים. החלו להגיע לכפר שמועות שחלה תפנית במערכה, 1943 לקראת סוף שהצבא האדום מתחיל לנצח, ושהמלחמה קרבה לסיומה. מבצע ברברוסה שהתחיל בניצחון מוחץ של הגרמנים, נתקל בקשיים רבים . הקור העז פגע בכושר הלחימה של החיילים 1942–1941 בהגיע החורף הגרמנים, שיבש את אמצעי לחימתם, והאריך יתר על המידה את קווי האספקה שלהם. הסובייטים, לעומת זאת, שהיו מורגלים בתנאי החורף הקשים, ניצלו פרק זמן זה כדי להכין כוחות צבא חדשים. הם פתחו במתקפות נגד במוסקבה, בסטלינגרד ובמקומות נוספים, ולאט לאט החלו 1944- החלו לדחוק את הגרמנים משטחי ברית המועצות. ב הסובייטים להתקדם בתוך אירופה, כשהם הודפים את הגרמנים ומשחררים את מדינות מזרח אירופה. גם אני שמעתי את השמועות על סיום המלחמה, ועקבתי אחריהן בעניין רב, אבל מרוב פחד המשכתי לשחק את המשחק: הלכתי לכנסייה והתפללתי לישו ומריה. את סודי חלקתי רק עם שני כלבי המשפחה, ז'וּצֶ'ק ופילון. הייתי חייבת לפרוק את אשר על ליבי, וידעתי שהם לא יסגירו אותי. בלילות ישנתי עם חתולת המשפחה, ובשקט בשקט שרתי לה שירי ערש ביידיש: "בצל עריסת התינוק, ניצב לו גדי מתוק, הגדי אל השוק הלך, הוא ייקח גם אותך...".

72