מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 1

המרכז החדש בתל השומר , צמוד למרכז 2009 מרכז ההגנה השני בארץ נפתח לפני כשנה, במרץ הרפואי ע"ש שיבא בתל השומר. מרכז ההגנה משרת את מרכז הארץ, אזור שכמחצית ממקרי הפגיעה בארץ מתרחשים בו. המרכז הוקם כ"פיילוט", על פי תפיסה שונה מזו של בית לין ואחד העקרונות הוא צמידות המרכז לבית החולים. לדברי מנהלת המרכז, רויטל ארגוב, יש למיקום זה כמה יתרונות, בעיקר סמכות רפואית ואפשרות לקבל טיפול רפואי מידי ורחב: "המקום נקי מסטיגמה, עובדה חשובה מאוד לאוכלוסייה בשעת משבר. אפשר לבצע בדיקות רפואיות מעבר לבדיקות המשפטיות וההימצאות במרכז רפואי במטרה לקבל טיפול ו'להבריא' היא תפיסה חשיבתית שונה; הוכח מחקרית כי כאשר רופא בודק ילד ואומר להורה שהוא יהיה בסדר, האלמנט ההרגעתי משמעותי מאוד". עם זאת, למרכז הוקצה רופא רק לשלושה מתוך חמשת ימי העבודה. גם הקצאת כוח אדם על ידי השותפים האחרים למרכז עדיין לא הוסדרה עד תום, אך לדברי המנהלת, תרומת המרכז לילדים הנפגעים עולה בחשיבותה על הקשיים האלה: "המרכז משנה את חיי הילדים, הילדים יוצאים במצב אחר לגמרי. התהליך כאן נורמלי ומכבד הרבה יותר מהאלטרנטיבה. מתן מרחב וסיוע בצורה מכבדת, מחבקת ותומכת מאפשרים למטופלים לצאת מכאן אחרת ממה שהגיעו... קשיי ההקמה הם שלנו, אנשי הצוות - הילדים מקבלים את מה שהם צריכים".

נראה שקט מאוד ורגוע, קשה להבין שהעבודה מאוד אינטנסיבית, פיזית ונפשית. מעבר לכך יש תחושה של אזלת יד, אי אפשר לטפל בכולם ולעזור לכולם וגם אם חולקים את האשמה עם הצוות, זה כבד". עם זאת, המחויבות של הצוות לעבודה והיושרה המקצועית של כל אחת מחברות הצוות מחזקות את נאמנותן לעבודה, על אף הקשיים: "מה שמחזיק אותנו כאן, בעבודה בצורה הזאת, היא האמונה במה שאנחנו עושות לטובת הילדים. כאן נותנים לילדים הרבה יותר מבמקום אחר". בעיה אחרת נעוצה בתפיסה הבסיסית של המרכז בפרספקטיבה של רווחה ואכיפה. לדברי ד"ר יורם בן יהודה, רופא הילדים במרכז, חלוקת המשרות הבסיסית במרכז אינה מביאה בחשבון את המקצועות המשיקים שאינם קשורים ישירות לאכיפה, כלומר כל מי שאינו פקיד סעד, חוקר או שוטר. אלה הם נספחים למקום ולא חלק אינטגרלי ממנו. למשל, לא הובא בחשבון ההבט הרפואי אלא רק היבטים של רווחה. זמינות הרופא למקום צריכה להיות " גבוהה, עם חלוקת משרות ברורה, שעות ברורות ואחות שתסייע בביצוע בדיקות . אמנם גם הפרקליטה על בסיס קבוע נספחת ואינה שותפה לישיבות הצוות היומיות, אבל זה אינו קריטי כמו עניין הרופא - הרופא צריך להיות חלק אינטגרלי ממרכז ההגנה ולא נספח. מכיוון שהתפיסה הייתה שהרופא הוא תוספת למקום, לא חשבו על מיקום המרכז בקרבה מספקת למרכז רפואי. הריחוק הגאוגרפי מקשה לבצע בדיקות נוספות הנחוצות לילד ובכלל יש החמצה של הרעיון, כי השירותים הרפואיים לא ממש ניתנים - לא מחוסר רצון אלא כי התכנון לא כלל מלכתחילה את החלק הרפואי. בארצות הברית הרופא אינו

רק חבר צוות אלא חבר בכיר או מוביל, מנהל המקום". נוסף על הגדרת אנשי המקצוע השייכים לצוות המרכז, נראה כי מספר השעות שהמרכז פתוח מקשה גם הוא על הפניות והזמינות של אנשי הצוות לנפגעי העבירה. חברות הצוות מדווחות על צורך ברור בפתיחת המרכז גם בשעות אחר הצהריים המאוחרות וכן בהוספת כוח אדם. לפי הבנתן, שינוי זה יתרום להרחבת שעות הטיפול, יגדיל את האוכלוסייה המטופלת ואף יוביל לניצול טוב יותר של המשאבים הקיימים: "בעזרת משאבי כוח אדם נוספים אפשר לתת טיפול בכל ימות השבוע, גם בשעות אחר הצהריים וגם לתת מענה טיפולי קצר מועד לנפגעים סביב הפגיעה. אילו המרכז היה פתוח אחר הצהריים, בעזרת צוות נוסף, היה

אפשר לקצר את משך ההמתנה וגם להקל על הורים שמתקשים להיעדר מהעבודה להגיע בשעה שמתאימה להם".

"דברו שפתיים יחפות, דברו עיניים, כל עוד חלב נוטף מחיוכך. חבקי את כל פחדי בשתי ידייך, חבקי דובים גדולים מתוך שנתך."

תהליכי הביסוס וההטמעה של מרכזי ההגנה בישראל עודם בתחילת הדרך. האתגר הגדול ביותר שניצב לפנינו הוא אתגר כפול: הרחבה של מספר הילדים המוגנים בד בבד עם שמירה על הגורמים המקצועיים הנושאים בעול של עבודת ההגנה הקשה - שגם הם זקוקים לאוזן קשבת ולחיבוק.

9

נקודת מפגש