מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 14

אתי אבלין

מגוון של סימפטומים בעלי אופי פולשני, הימנעותי, אפקטיבי Van der Kolk,( ) (דיכאוני וחרדתי) ופיזיולוגי (עוררות יתר ). ואכן, נמצא כי נסיבות אלימות וסבל אשר הובילו 1996 למותו של אדם אהוב הם גורם סיכון לתגובות רגשיות קשות .)Riches & Dawson, 2000( ולמחשבות חודרניות תדירות הנסיבות הטראומטיות משפיעות על תהליך האֵבל, על תהליך הבניית משמעות לאובדן ועל יכולת האבֵלים ליצור אינטגרציה DeSpelder & Strickland,( של חוויית האובדן בחייהם ). חלק מהקושי המאפיין את תהליך האבֵלוּת במקרה של 1996 אובדן טראומטי מקורו בעובדה שמוות זה מערער את הנחות היסוד של האדם האָבֵל בנוגע להיות העולם מקום בטוח, בנוגע לערך החיובי של העצמי ובנוגע לכל הסדר והארגון של העולם .)Janoff-Bulman, 1992( שהיו בעלי משמעות עבורם מחקרים שונים ביקשו לבחון מה מסייע למשפחה להַבנות משמעות לאחר אובדן טראומטי, עד כמה מצליחים הורים שכולים למצוא משמעות למות ילדם, ועד כמה מציאת משמעות זו מסייעת להם בתהליך האֵבֶל. הממצאים הראו שככל שסיבת המוות הייתה טראומטית ואלימה יותר, כך גם גבר הקושי של ההורים במציאת משמעות, והם סבלו מסימפטומים חמורים .)Davis, Wortman, & Lehman, 2000( יותר של יגון מורכב נמצא שככל שהחיפוש של ההורים אחר הסבר ומשמעות למוות היה ממושך יותר, כך התגלו בקרבם סימפטומים חריפים יותר .)disstress( של מצוקה הקושי של האדם האָבֵל במציאת משמעות לאובדן הטראומטי עלול להוביל לפגיעה ממשית ברווחתו הנפשית. נראה כי האירוע הטראומטי, הגורם לשבר ברצף החיים ולניפוץ הנחות יסוד ואמונות, מאלץ את הפרט להַבְנות לחייו משמעויות חדשות אשר ישתלבו עם האירוע הטראומטי. נראה כי במקרה של בני משפחה שכולים בעקבות רצח ילדים נדרשת הבנָיה מחודשת של משמעות לאחר שכל סדרי בראשית השתנו. המשימה הטיפולית היא לסייע למטופלים לבנות נרטיב חדש שיוכל להכיל את הרצח ואת האובדן, את הטראומה ואת האֵבל, בתוך רצף החיים ובאינטגרציה איתם, כדי שהקטיעה והאסון ישפיעו על המשמעות החדשה. וכך אמר לי אב שכול שילדיו נרצחו: "אין כל משמעות ברצח הילדים שלי, הם לא מתו בקרב, או בחוסר מזל בתאונה, הדבר היחידי שעוזר לי להתמודד איתו ולבנות רצף חדש הוא שאם זה מה שקרה לי, מה הדרך שבה  ." אני בוחר לחיות עם האסון

השיר של רבקה מרים מסייע לנו בהבניית נרטיב חדש: רִבְקָה מִרְיָם בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים

אֶת הַשָּׁמַיִם שֶׁבְּעֶצֶם אֵינָם

וְאֶת הָאֲדָמָה שֶׁרוֹצָה בָּם לָגַעַת.

בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים

חוּטִים מְתוּחִים בֵּינֵיהֶם

בֵּין הַשָּׁמַיִם שֶׁבְּעֶצֶם אֵינָם

וּבֵין הָאֲדָמָה הַמְּשַׁוַּעַת.

וְאֶת הָאָדָם הוּא יָצַר

שֶׁהָאִישׁ הוּא תְּפִלָּה וְהוּא חוּט

נוֹגֵעַ בְּמַה שֶׁאֵינֶנוּ

בְּמַגָּע שֶׁל רֹךְ וְדַקּוּת.

נקודת מפגש I 32