מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 14

מבט על יישום מדיניות בתחום של פגיעות בילדים בחברה הערבית בישראל

2 ורג'דה אלנאבולסי 1 חנין אליאס

אחראי עליו; האחראי על הקטין אינו מסוגל לטפל בו או להשגיח עליו או שהוא מזניח את הטיפול או ההשגחה; הוא עשה מעשה שהוא עבירה פלילית ולא הובא בפלילים; הוא נמצא משוטט, פושט יד או רוכל בניגוד לחוק עבודת הנוער, ; הוא נתון להשפעה רעה או שהוא חי במקום 1953- תשי"ג המשמש דרך קבע מקום עבירה; שלומו הגופני או הנפשי נפגע לחוק). 2 או עלול להיפגע מכל סיבה אחרת" (סעיף הגדרה זו אומנם מתייחסת באופן אובייקטיבי ואוניברסלי לפגיעה ולהזנחה שממנה סובלים ילדים ומתבגרים, אך אין בה שום התייחסות להקשר החברתי, התרבותי והסוציו-פוליטי שבו גדלים ילדים נזקקים מקבוצות שונות. התייחסות להקשר מביאה בחשבון את הנורמות התרבותיות ואת הערכים המגינים מפני גילוי או משמרים את הפגיעוּת או הנזקקוּת. למשל, של החברה הערבית, שבה 3 באוריינטציה הקולקטיביסטית היחסים הבין-אישיים בחברה אינם שוויוניים והם מתנהלים ), הילדים נתפסים 2007 , על בסיס גיל ומגדר (חאג'-יחיא וסדן כבעלי מעמד נמוך ואף תלויים באחרים המבוגרים. על-פי תפיסה זו אפשר לטעון כי שמירת סוד הפגיעה בקרב ילדים שחוו התעללות ניזונה מאוריינטציה חברתית זו, המשמרת את התלות בין הילד למבוגר מחד גיסא, ומאידך גיסא מקדשת את הזהות, המעמד והמוניטין הקולקטיבי של חבריה, המבוגרים והילדים. יתר על כן, תפיסת המעורבות של הסבים והדודים בתהליך החינוך והגידול של הילדים במשפחה הערבית, כחיונית ומשמעותית למילוי צורכיהם ולדאגה להתפתחותם ), עלולה ליצור מצב של ריבוי דמויות Haj-Yahia, 1995( הוריות האחראיות לילד ולחינוכו. מצב זה יוצר לעיתים בלבול בקרב ילדים שנפגעו מאותן דמויות סמכותיות במשפחה, מעצם תפיסתן כדמויות ששותפות לחינוכם. בלבול זה מעלה את הסיכוי לשמירת סוד הפגיעה "בתוך המשפחה" ואף לשימור הקורבנות וההתנהגויות הפוגעניות שמהן סובלים הילדים. נורמות התנהגותיות אלו, המשמשות דרך להתמודדותם של ילדים ערבים שהם קורבנות התעללות, נסתרות מעיניהם ומתודעתם של נותני השירותים, מעצבי המדיניות והפרקטיקה בתחום רווחת הילד. – מנתוני הסקרים היקף הבעיה וההקשר שבו היא מתרחשת Haj-Yahia & Dawud-Noursi,( המועטים שנעשו בתחום זה ), וכן 1998; Haj-Yahia, Musleh, & Haj-Yahia, 2002 ), שמטרתם 2013( מנתוני הסקר שערכו איזיקוביץ' ולב-ויזל לאמוד את היקף תופעת ההתעללות, ההזנחה והפגיעה בילדים בישראל, אפשר ללמוד כי בתחומי ההתעללות שנבחנו בסקר (פגיעה מינית, פגיעה פיזית, הזנחה פיזית, פגיעה רגשית

בשלושת העשורים האחרונים זוכה בעיית הפגיעות בילדים ובמתבגרים להתעניינות ולתשומת לב ציבורית ומדעית רבה מאוד בחברות רבות בעולם. תשומת הלב ניכרת בעיקר בחברות מערביות שבהן נערכו מחקרים רבים שבחנו את היקפה ) בהקשר prevalence( ) של הבעיה ואת שכיחותה Incidence( של ילדים ומתבגרים החשופים לפגיעות ולאלימות במשפחת Euser et al., 2013; Fallon et( המוצא שלהם ברחבי העולם ). לצד al., 2013; Leventhal, Martin, & Gaither, 2012 זה אנו עדים להתעניינות ציבורית ומדעית מועטה בבעיה זו בחברות הערביות, ובכלל זה בחברה הערבית בישראל – קבוצה שבעניינה עדיין קיים מחסור בידע אמפירי האומד ), את Haj-Yahia & Ben-Arieh, 2000( את היקף הבעיה השלכותיה, את אופן ההתמודדות עימה ואת המענים העומדים לרשות הקורבנות ומשפחותיהם. לצד מחסור זה, תוכניות ההתערבות, מחד גיסא, והחוקים הישראלים להגנת הילד, מאידך גיסא, משקפים מדיניות ופרקטיקה חברתית ומקצועית מערבית. מציאות זו, שבה החקיקה, המדיניות ותוכניות ההתערבות מתעצבות במוסדות הממונים על הגנת הילד – שבהם מושתתים ערכים וצרכים של קבוצת הרוב – מלמדת על קושי בהבנת הבעיה בקרב קבוצות מיעוט למיניהן ובהכרה בה. היא אף מלמדת על קושי בהתאמת דרכי התערבות לצרכים ולערכים של החברה הערבית בישראל כקבוצת מיעוט בעלת מאפיינים ייחודים – חברתיים, תרבותיים .)Jamal, 2005; Shalhoub-Kevorkian, 2000( ופוליטיים להלן ננסה להבין את בעיית הפגיעה בילדים בחברה הערבית בישראל, להצביע על הפערים בין המדיניות המיושמת בישראל בתחום זה ובין המדיניות בחברה הערבית, מתוך התייחסות לכמה תחומים: – לפי חוק הנוער טיפול והשגחה הגדרת הבעיה בתוך הקשר ), "קטין הוא נזקק כשנתקיים בו אחד מאלה: לא נמצא 1960(

ד"ר חנין אליאס, מהמרכז האקדמי רופין, היא מרצה וחוקרת בתחומים של אוכלוסיות מודרות, פגיעות בילדים ובמתבגרים בחברה הערבית, אלימות 1 במשפחה ופגיעות בבוגרות צעירות בחברה הערבית. ד"ר רג'דה אלנאבולסי, מהמרכז האקדמי רופין, היא מרצה וחוקרת בנושא אלימות כלפי נשים, צעירות ונערות ערביות בישראל ושל ההקשר החברתי- 2 תרבותי והסוציו-פוליטי. היא חוקרת גזענות וסקסיזם בחברה האזרחית, בארגוני נשים ובמערכת החינוך בישראל, מומחית בנושא רגישות תרבותית בתאוריה ובפרקטיקה בעבודה סוציאלית. קוֹלֶקְטִיבִיזְם הוא מונח המתאר כל השקפה פילוסופית, פוליטית, דתית, כלכלית או חברתית, המדגישה את קיומה של תלות הדדית בין אנשים. 3

I נקודת מפגש 55