מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 14

מרכז הגנה בית לין ירושלים, דפנה טנר ונועם תרשיש

פרק ראשון: כיצד להגיב כאשר ילד מספר לנו במישרין שנפגע מינית? כיצד ילדים שנפגעו מינית חושפים את הסיפור שלהם לפני איש המקצוע? ילדים יכולים לספר על מקרה שקרה עכשיו, לאחרונה, או לחשוף משהו מן העבר. הם יכולים לספר מיוזמתם או לספר את העניין כבדרך אגב, תוך כדי פגישה כלשהי. יש גם עניין של גילי. יש ילדים קטנים שמספרים ולא תופסים את זה כמשהו חריג או בעייתי. ילדים גדולים יותר מבינים, והם בוחנים את התגובות שלנו. הם באים בצורה מכוונת יותר או בעקבות משהו ששימש טריגר, כגון לאחר שיעור או סדנה בנושא. לא בכל המקרים תוכלו להבין מייד אם מדובר בפגיעה מינית או בהתנהגות מינית שהיא פחות מותאמת ואיפה עובר הגבול ביניהן. כאשר ילדים מספרים, לא תמיד ברור אם הם קורבנות או פוגעים או גם וגם. נסו להיות מסוגלים לשאת את המורכבות הזאת בלי לנסות מייד לקטלג מהו מה. יש זמן. מהן תגובות מיטיבות לאחר שילד סיפר לנו שנפגע מינית? וזה קריטי בתגובה ראשונית! אבל הקשבה והכלה. חד וחלק: מה המשמעות בפועל? התגובה מתחלקת לשני חלקים: תוכן (מה אנחנו אומרים) וצורה (איפה אנחנו אומרים, איך אנחנו אומרים, איך אנחנו נראים כשאנחנו מגיבים). מבחינת ה"תוכן", המשמעות היא היכולת לשמוע את מה שהילד אומר בלי להיבהל ובלי לשדר מסר שלא רוצים לשמוע אותו. אתם מעבירים את המסר המתאים בכך שאתם יושבים בשקט, מקשיבים, נמצאים עם הילד ולא מנסים לרוץ היישר אל השלב הבא. אין משאירים את הילד בחדר ויוצאים להתייעץ, עדיין לא מתקשרים למרכז ההגנה. יש זמן. זה יגיע. אבל עדיין לא. זכרו, כשהילד מתחיל לספר הוא בוחן אתכם ורואה איך אתם מגיבים, ותגובתכם תכתיב את המשך הסיפור שלו. תנו לילד להגיד כל מה שהוא רוצה. הַשהו רגע את השאלות שיש לכם. אם הילד אומר משפט אך מתקשה להמשיך או פורץ בבכי, אפשר להשמיע לו אמירות מחזקות כגון "אני שומעת אותך", "אתה מספר לי דברים חשובים מאוד", "כל הכבוד לך שאתה משתף". אל תפחדו מהחשיפה. אל תפחדו. היא דבר נכון והיא דבר חשוב. אנא, הימנעו לחלוטין מתגובות של פקפוק או שיפוטיות כגון "אתה בטוח?" "לא יכול להיות!" "למה הסכמת?" "מה עשית לו?" "למה הלכת איתו?" – גם אם אלו תגובות אנושיות clear" ומובנות. רבות מהפגיעות המיניות אינן מקרים של ", שחור-לבן. לעיתים הפגיעות הן חלק ממערכת יחסים cut סבוכה. התגובות שלכם הן תגובות אנושיות, אבל היו מאופקים ואל תאמרו אותן. זכרו שתגובה כגון "אם חששת אז למה הלכת איתו" לעולם אינה עוזרת.

בהם. צריך לדאוג לתנאים מאפשרים. מקום אינטימי שיהיה אפשר לנהל בו שיחה ללא הפרעות. אם ילד חושף את העניין בנוכחות אחרים, אִמרו לו שמה שהוא אומר חשוב מאוד, אבל נדבר על זה עוד מעט – ואז למצוא את המרחב הפרטי. חשוב שתסתכלו על הילד ותמקדו בו את המבט. הימנעו מלהציץ בשעון. חשוב שתהיה לכם הבעה של "חשוב לי לשמוע אותך" – הבעה מתעניינת אבל גם שלווה. הבעת פנים שיפוטית או לחוצה עלולה לפגוע בהמשך הסיפור. לפעמים זה יכול להיראות מלאכותי, אבל אולי זה עדיף מלהלחיץ את הילד. אבל... גם אם אתם מראים שאתם נבהלים, גם אם אתם נראים המומים, נרתעים, זה בסדר. זאת תגובה אנושית. עכשיו בואו נראה מה עושים במקרה כזה. שַקפו לילד מה אתם חווים, בכנות. אִמרו משהו כגון "אתה בטח רואה שהגבתי בצורה נסערת", או "קצת נבהלתי" או "זה לא קל", "גם לי לא קל לשמוע את זה", "כל הכבוד לך, אתה אמיץ ואתה מספר" – תגובות אנושיות. אתם בני אדם. יש ילדים שיַתנו את החשיפה בכך שלא תספרו עליה לאף אחד, מה שמציב לפניכם קושי גדול. אתם מבולבלים ואינכם יודעים מה לעשות לנוכח המחויבות החוקית והטיפולית שלכם. אל תבטיחו שלא תספרו. אבל תבטיחו לו שתהיו איתו, ושכל דבר אתם תעשו יחד. ותקיימו. לא סתם נבחרתם. ילדים יודעים היטב מיהו האדם שלו אפשר לספר, מי יוכל להיטיב איתם. והם בחרו בכם! ואחרי שהכלתם, ולא שפטתם, והתנהגתם בצורה לא מלחיצה, או שנלחצתם אבל תיקנתם... מה עכשיו? מה מותר לשאול? ; "בוא, ספר לי מה קרה" ובכן השאלה הטובה ביותר היא "חשוב מאוד, לאפשר לילד לספר ולחזק אותו על כך שסיפר – מעבר לכך, ובמידת הצורך, אתם יכולים מה שסיפרת לי". לשאול שאלות מסגרת, שאלות פתוחות כלליות ומאפשרות מאוד שיסייעו לכם להבין פרטים ראשוניים בלבד לצורך המשך התייעצות. ולסיכום, חשוב לנו שתדעו שיש חשיבות עצומה לתגובה הראשונית של איש המקצוע כשהוא שומע סיפור ישיר של חשיפה מילד או ממתבגר. אתם דמויות מפתח. הילד בחר בכם. אבל חשוב לנו שתדעו ותפנימו עוד – שלא משנה באיזו דרך . ב נ י א ד ם הגבתם, תמיד יש אפשרות לתקן. אתם קודם כול פרק שני: כאשר מתעורר אצלנו חשד שיש ילד שחווה פגיעה מינית מה, מניסיוננו, מדליק אצל אנשי מקצוע נורה אדומה? אנשי מקצוע נתקלים לעיתים בביטויים ישירים שגורמים להם לחשוד. נורות אדומות. אלו יכולות להיות מילים שילדים משתמשים בהן, לדוגמה, משפט אגבי של ילד בסגנון "תוריד

מבחינת "הצורה", יש חשיבות לתנאים שהשיחה מתקיימת

נקודת מפגש I 64