מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 17

על השלב שבו נקבעת יריעת המחלוקת במשפט ועל סיוע לעדותו של ילד I מפגש משפטי

של הילדה; אך הוא המשיך להכחיש שהחדיר אצבעות לאיבר מינה. בכך צמצם נחמני את יריעת המחלוקת בין גרסתה של הילדה לגרסתו; למעשה, הודה נחמני בביצוע עבירה של מעשה מגונה – ובכך הודה ממילא במפגש ובמגע עימה, אך הוא הוסיף לכפור בעבירת האינוס. ההגנה טענה שבעקבות צמצום יריעת המחלוקת אין בידי התביעה ראיית סיוע לעבירת האינוס, ולכן אי אפשר להרשיע את נחמני בעבירה זו. בהתאם לגרסתו המאוחרת, צומצמה יריעת המחלוקת בין גרסאות הצדדים והועמדה אך ורק על השאלה – אם אומנם החדיר נחמני את אצבעו לאיברה של הילדה, כגרסתה, אם לאו. על שאלה זו ראיית הדי-אן-אֵי וגם מסדר הזיהוי אינם יכולים "לשפוך אור", שהרי אלה הולמים גם מפגש ומגע בגין המעשה המגונה שבו הודה נחמני. ולכן, טען נחמני, אפשר להרשיעו בעבירה החמורה פחות – של מעשה מגונה, אך אין די ראיות כדי להרשיעו בעבירה החמורה של אינוס. בית המשפט המחוזי: לבית המשפט שיקול דעת לקבוע מהו המועד בו התקבעה יריעת המחלוקת בית המשפט המחוזי דחה את טענת ההגנה והרשיע את נחמני גם בעבירת אינוס, לאחר שהתרשם כי נחמני שינה גרסתו, כמתואר לעיל, במכוון, כשיקול טקטי מתוך ניצול לרעה של ההליך המשפטי. בית המשפט המחוזי קבע כי בנסיבות אלה ראיית הסיוע יכולה להתייחס לגרסה הראשונה שמסר נחמני בחקירותיו במשטרה. בכך יישם בית המשפט פסיקה קודמת, שלפיה יש לבית המשפט שיקול דעת לקבוע את יריעת המחלוקת גם בהתאם להתרשמותו מן הנאשם ומהסבריו לשינוי גרסתו: "כאשר נדרשת ראיית סיוע לצורך הרשעה, וכאשר הנאשם משנה את גרסאותיו (בין אם מהכחשה גורפת להכחשה מצומצמת ובין אם להפך) – נתור אחר ראיית הסיוע לפי החזית הרחבה ביותר שפרש הנאשם, כלומר נקל בדרישת הסיוע ונסתפק בסיוע לנקודת מחלוקת אחת מכל החזית הרחבה; וזאת כדי למנוע מהנאשם ניצול טקטי וציני של ההליך המשפטי; אלא אם כן נתן הסבר סביר לשינוי 8 גרסאותיו." נחמני ערער לבית המשפט העליון על הרשעתו בעבירת האינוס, ושב על טענתו שלא קיימת ראיית סיוע לעבירה זו, וממילא אין

החשוד מכחיש ודרושה ראיה מסוג סיוע ,1955- החוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), התשט"ו קובע כי כאשר חוקר הילדים אינו מתיר העדת ילד מתחת לגיל בבית המשפט, הרי תיעוד חקירתו של הילד בידי חוקר 14 הילדים קביל כראיה במשפט. עם זאת, בית המשפט רשאי להרשיע על סמך תיעוד זה המלווה בעדותו של חוקר הילדים 4 רק אם קיימת ראיה נוספת מסוג סיוע. עצמו, תיעוד חקירתה של הילדה בפני חוקרת הילדים היה הראיה המרכזית בתיק. כדי להרשיע על סמך ראיה זו, היה אפוא צורך בראיה מסוג סיוע. ראיה מסוג סיוע היא ראיה שחייבת לעמוד 5 בשלושה תנאים: מקור הראיה צריך להיות נפרד ועצמאי מן הראיה העיקרית · הדורשת סיוע; הראיה המסייעת צריכה לסבך את הנאשם באחריות · לביצוע המעשה; הראיה צריכה להתייחס לנקודה השנויה במחלוקת · בין הצדדים. במסגרת התנאי האחרון בודקים אפוא מהי יריעת המחלוקת בין הצדדים ומה הזיקה של ראיית הסיוע אליה. מכאן שככל שנאשם בגרסתו מרחיב את יריעת המחלוקת, יהיה קל יותר לאתר ראיית סיוע. מנגד, ככל שהנאשם מצמצם את יריעת 6 המחלוקת, מציאת ראיית הסיוע תהפוך קשה יותר. לפיכך, קיומה של ראיית הסיוע במשפט הפלילי דורש בחינה של השאלה מהי יריעת המחלוקת בין הצדדים. לנוכח העובדה שנחמני בחקירותיו במשטרה הכחיש כל קשר לאירוע, בעת הגשת כתב האישום היו בידי התביעה ראיות סיוע חזקות בדמות הדי-אן-אֵי של נחמני שנמצא על איבר מינה של הילדה וזיהויו של נחמני על-ידי הילדה במסדר זיהוי תמונות. ראיות אלה ענו על שלושת התנאים האמורים – הן ראיות נפרדות ועצמאיות מעדותה של הילדה, הן מסבכות את נחמני במעשים שיוחסו לו, והן מתייחסות ליריעת המחלוקת – קרי, אם הילדה פגשה בנחמני ואם היה ביניהם מגע. דא עקא – לאחר שהוגש כתב האישום, חל מפנה בגרסתו של שינה נחמני את גרסתו והודה 7 נחמני. במענה לכתב האישום, בקיומו של האירוע לרבות בכך שליקק פעמיים את איבר מינה

.413 ,385 )1( מזרחי נ' מדינת ישראל פ"ד נא 3904/96 רע"פ 3 החוק מכשיר את עדות הילד שנגבתה על-ידי חוקר הילדים, כחריג לכלל הפוסל עדות שמיעה, מתוך פגיעה בזכותו של הנאשם לחקור את הילד חקירה 4 נגדית. כיוון שהיעדר היכולת לחקור חקירה נגדית גורם לכך שמדובר בראיה הלוקה בחסר, קבע המחוקק כי לא ניתן להרשיע אדם על יסוד עדותו של חוקר (ד) 20 הילדים, אלא אם נמצא לה סיוע בחומר הראיות. מטעם דומה נובעת דרישה לראיית סיוע לאמרת אדם בעל מוגבלות שלא העיד במשפט לפי סעיף .2005- לחוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס"ו מדינת ישראל נ' יהודאי. 387/83 החוק דורש ראיה מסוג סיוע אך אינו מגדיר מהי ראיה זו. התנאים נקבעו בפסיקה, למשל בע"פ 5 לדוגמה, נניח שעד ראייה ראה את הנאשם נכנס לדירה שבה מתגוררת הילדה שנפלה קורבן לעבירה. אם גרסת הנאשם היא ששהה בדירה אך לא נגע 6 בילדה, עדות עד הראייה לא תהווה סיוע. לעומת זאת, אם הנאשם מכחיש שהיה בדירה, עשויה עדותו של עד הראייה לשמש סיוע.

I נקודת מפגש 45