מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 2

ה"בייבי" של רמת גן טליה חסין

לגן בלי שרכשו קודם לכן את השפה העברית. מכאן עלה הצורך בהקמת מרכז במקום ניטרלי, ללא תיוג, צמוד לתחנה לבריאות המשפחה, שיהיה נגיש לכל ילדי השכונה וייתן מענה בטיפולים פרה-רפואיים. כהן: לקראת הקמת המרכז נפגשתי עם כל הצוותים בשטח, וערכתי בדיקה מקיפה כדי להבין את הבעיות והצרכים כפי שרואים אותם אנשי המקצוע השונים. הבנו שהעבודה צריכה להתמקד בשני תחומים מרכזיים - מניעה, וטיפול. איך מגייסים את ההורים לבוא אל המרכז? ברור כי הבסיס לעבודת המרכז הוא גיוס ההורים. השקענו מחשבה רבה כיצד להביאם אל המרכז, מכיוון שמדובר באוכלוסייה קשת יום, שאינה רגילה לצרוך שירותים בתחום זה ובוודאי לא תתחבר לנתונים שגילינו. גיוס ההורים לא נעשה ממקום מאשים, אלא בגישה המעודדת את המטרה המשותפת שלנו - קידום הילדים. החלטנו להציג להורים באופן ויזואלי את היתרונות של פיתוח מיומנויות קוגניטיביות ומוטוריות באמצעות תרשימים נוירולוגיים, תרשימים המראים כיצד נראים תאי עצב במוח כאשר עובדים על יצירת חיבורים רבים ככל האפשר. נציג מטעם המרכז בא לאספות ההורים במעונות, בגני ילדים ובבתי הספר ודיבר עם ההורים על החשיבות של שלושת תחומי ההתפתחות שהמרכז מתמקד בהם:

לאיתור ילדים בסיכון בכל שכונות העיר, ביוזמת העירייה ובסיוע מכון ברוקדייל, העלה כי בשכונת רמת שקמה מספרם של ילדים בגיל הרך הנתונים בסיכון כפול מהממוצע הארצי בגיל זה ופי שלושה מהממוצע בשכונות העיר האחרות. האירוע השני - בדיקה מקיפה של המטופלים בתחנה לבריאות המשפחה בשכונה העלתה כי שיעור ,42% , גבוה מאוד מקרב המטופלים הוגדרו מעוכבי התפתחות בתחום אחד או יותר. האירוע השלישי - מחלקת גני ילדים בעירייה פנתה אל מרכז חדד באוניברסיטת בר-אילן, מרכז המתמחה בהתפתחות קוגניטיבית ולקויות למידה, בבקשה לבדוק את מוכנות הילדים בעיר לכיתה א'. בקרב ילדי השכונה נמצא פער של שלוש שנים בתחום השפה. הנתונים הללו הביאו את ראש העיר, צבי בר, לקיים בשכונה סבב של פגישות לבירור המצב ואפשרויות הטיפול. הוא נפגש עם אחיות, גננות, מורות, עובדים סוציאלים, פסיכולוגים וכל אנשי השטח, בניסיון להבין כיצד נוצרה מציאות זו ומה אפשר לעשות כדי לחולל שינוי. בפגישות עלה נושא האיתור של עיכובים התפתחותיים בשכונה והטיפול בהם. התברר כי למרות השיעור הגבוה של האיתור באמצעות האחיות, שיעור הילדים המטופלים נמוך מאוד, בעיקר בשל נגישות נמוכה מאוד לשירותים - הם לא ניתנו בשכונה אלא בבני ברק או בתל השומר. תופעה אחרת שעלתה המגיעים 5-4 במפגש זה היא ילדים בני

המרכז העירוני לגיל הרך בשכונת רמת שקמה ברמת גן מוכיח מדי יום ביומו כי שיתוף פעולה בין-משרדי יכול להוביל לשינוי גורלם של ילדים בסכנה. הבניין הדו-קומתי הנאה בולט על רקע בתי הרכבת הישנים שנבנו בשנות החמישים של המאה שעברה ומתגוררות בהם אוכלוסיות קשות יום. אחדות מהמשפחות הצעירות בשכונה הן דור שני ושלישי למצוקה, והקמת המרכז לפני כשבע שנים פתחה להן צוהר לשינוי ההיסטוריה הבין- דורית של המצוקה. מאחורי הדלת של המרכז אפשר למצוא את כל השירותים ההתפתחותיים שמשפחות עם ילדים צעירים זקוקות להם. בקומה הראשונה ממוקמת התחנה לבריאות המשפחה. אנשי הטיפול - רופאה התפתחותית, מרפאות בעיסוק, קלינאיות תקשורת, פיזיותרפיסטים, עובדים סוציאליים ופסיכולוגים - יושבים בקומה השנייה, ושם גם רחבת ההמתנה לחדרי הטיפול הרבים. ברחבת ההמתנה יש כורסאות נוחות להורים ומתקני ג'ימבורי וספרי קריאה לילדים. מנהלת המרכז ומי שהקימה אותו היא בטי כהן, עובדת סוציאלית בהכשרתה ובוגרת "תכנית שוורץ", שהביאה אִתה לתפקיד ניסיון רב בעבודה בין-מקצועית, רב-תחומית וקהילתית. כיצד נולד הרעיון להקמת המרכז? כהן: שלושה אירועים שהתרחשו הביאו להפניית תשומת 2003 בשנת הלב לילדים בגיל הרך בשכונת רמת שקמה. האירוע הראשון - סקר שיטתי

נקודת מפגש 16

Made with FlippingBook - Online catalogs