מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 2

ילדים בסכנה

אנחנו מעבים גם את העבודה עם הילדים בגנים ובכיתות א'. בגנים שילבנו גננות מקַדמות, כלומר גננת שיח משתלבת בעבודת הגן ומלמדת ילדים ללא צורך בוועדת השמה, והיא עובדת עם כל הילדים הזקוקים לתמיכה פעמיים בשבוע, חצי שעה. גם מורה לעברית עובדת בגנים - עם הילדים שאינם דוברי עברית. בגני חובה העבודה נעשית בדגם של גן שילוב, כלומר - שתי גננות ושתי סייעות בכל גן. בכיתות א' עובדת מורה מקדמת במשרה מלאה, והיא עומדת לרשות כל ילדי השכונה כדי להקל את המעבר לבית הספר. ספרי לי קצת על העבודה המשותפת של הגורמים השונים כהן: מה שמייחד את המרכז זו העבודה המשותפת של כל הגורמים - בריאות, חינוך ורווחה. כאן מתרחשת עבודה מערכתית אמִתית, לא ב"כאילו" ולא ב"נדמה לי". אף שחלפו קרוב לשבע שנים, זה עדיין קשה מאוד, לזכור כל הזמן שצריך לעדכן את כל הגורמים האחרים - העובדת הסוציאלית, הגננת, המורה, אנשים רבים מאוד מעורבים. בישיבה הדנה בילד אחד יכולים להיות איש, וכולם משתתפים בהחלטות 17 גם בעניינו. עם כל הקושי, אין ספק שהעבודה המשותפת חיונית ומשפרת לאין ערוך את הפעילות לטובת הילדים. לדוגמה, היה לנו ילד שאותר בגן וההורים סירבו לשתף פעולה. נכנסה לתמונה עובדת שלנו שהיא גם עובדת של החינוך בתכנית "אור", ודרכה התחיל תהליך שהצליח להביא את ההורים והילד אל המרכז, וכיום הוא מקבל את הטיפול הרגשי שהוא זקוק לו. במקרה אחר,

כהן: במרכז הפורש את כנפיו על פני השכונה כולה ניתנת תשומת לב מיוחדת לילדים בסכנה. כל הצוותים במערכת פועלים לאיתור מצבי סכנה, נוסף על איתור בעיות התפתחותיות. הצוותים מתודרכים מה לעשות כאשר מאתרים, ואת מי לערב. היתרון של המרכז הוא בשילוב כל המערכות, כך שאם עולה מקרה המצריך קשר עם המחלקה לשירותים חברתיים, העובדת הסוציאלית שלנו, שהיא גם פקידת סעד, מטפלת מיד ומדווחת. בתהליך האבחון והטיפול היו מקרים שבהם נחשפו אירועים של התעללות פיזית ומינית. למשל, קלינאית תקשורת הראתה לילד תמונה של חגורה ושאלה את הילד מהו החפץ. הילד לא ידע כיצד קוראים לחפץ, אבל הוא סיפר ש"מרביצים עם זה". מיד הכנסנו לתמונה פקידת סעד. לדברי פקידת הסעד של המרכז, סלעית פיזם-מימוני, הטיפול במקרי התעללות במסגרת המרכז נתפס כפחות מאיים על ההורים מטיפול במחלקה לשירותים חברתיים. ההורים מגלים יותר אמון וכנות, וכך מצליחים במרכז לגלות מקרים רבים יותר של התעללות. לדברי ד"ר שירלי בן שלמה, מטפלת במרכז, כל הילדים הבאים אל המרכז הם ילדים בסיכון התפתחותי. הטיפול הרב-מקצועי הממוקד בילד ובמשפחה מאפשר לא רק לזהות מצבי סיכון וסכנה בצורה טובה יותר, אלא גם לתת טיפול איכותי הממוקד בצורכי הילד, וכל איש מקצוע עוסק בתחומי הטיפול שהוא מיומן בהם. למשל, היה במרכז ילד שידענו כי חווה התעללות קשה מצד הוריו; בתוך הטיפול הרגשי בלטה ההימנעות משימוש בצבעים, במספריים ובדבק. לי לא היה ברור אם ההימנעות קשורה למצבו הרגשי או שיש לו קושי בתחום המוטוריקה העדינה, ונעזרתי באחת המרפאות בעיסוק שעובדות במרכז. אילו אותו ילד היה צריך להיות מטופל במקום אחר בקהילה, אין ביטחון שהיה זוכה לטיפול ממושך וגם אז - הצורך בהתייעצות עם מרפאה בעיסוק היה דורש המתנה ארוכה בתור של קופת החולים שהילד שייך אליה ובינתיים היה אובד זמן התפתחותי יקר. זאת ועוד: העובדה שאנו רואים את הילדים באינטנסיביות גבוהה מאפשרת לנו חשיפה רבה יותר של מצבי סכנה. הסביבה הלא מאיימת מאפשרת להורים לשתף פעולה עם תכנית הטיפול שנקבעת להם, ובכך בעצם עוצרים את ההעברה הבין-דורית של אלימות או של מצוקה. המרכז מדגיש מאוד את העבודה עם ההורים, מתוך ההבנה שאפשר להרחיק את הילד מהסביבה המתעללת, אבל אי אפשר להרחיק את הסביבה המתעללת מתוכו. במקרים חריגים, כאשר מסיבות שונות ההורים אינם יכולים לשתף פעולה עם תכנית הטיפול המוצעת, מועבר הטיפול לפקידת הסעד לחוק הנוער העובדת במרכז.

נקודת מפגש 18