מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 20 - ספטמבר 2020

טל ארזי ויעל סבג

מאפייניו של משבר הקורונה, הנושא עימו חוסר ודאות, חרדה בריאותית וכלכלית ומשאבים מוגבלים, מעלים את החשש להזנחה פיזית של ילדים בפן התזונתי, ההיגייני והבריאותי. העיסוק של המבוגרים בהישרדות, בבריאות ובכלכלת המשפחה עלול לגרום לחוסר פניות כלפי ילדיהם, לגרום לילדים לחוש לא נראים, ואף להביא להימנעות של ילדים מביטוי של מצוקה או קושי גם במקרים של סכנה ממשית. יתרה מזו, כאשר הבית אינו מקום בטוח עבור ילדים, מדיניות הסגר עלולה להיות הרת אסון, בייחוד בהיעדר פיקוח ומעורבות של גורמים פורמליים ולא פורמליים, כגון בני המשפחה המורחבת ושכנים. במחקרם של בן-אריה ואחרים ) נשאלו ילדים על תחושת הבטיחות והמוגנות שלהם 2020( בבית ובחיק המשפחה. מקרב הילדים שהשתתפו במחקר כי אינם מרגישים בטוחים בסביבה זו בתקופה 3% דיווחו הנוכחית, שבה אפשרות היציאה למרחבים אחרים מוגבלת ביותר. חשוב לציין כי שיעור זה נמוך במידה ניכרת מן מן הילדים בישראל 18%- האומדנים המקובלים, שלפיהם כ .)2017 , נפגעו מהתעללות או הזנחה (לב-ויזל ואחרים במאפייניו הכלכליים של המשבר גורם סיכון נוסף קשור אשר עלולים לגרום למצוקה כלכלית של משקי בית רבים או להחריף אותה, ובכך להגביר את עוצמת מצבי הסיכון של ילדים: ראשית, פגיעה ביכולת לספק צרכים בסיסיים של הילד, לרבות הביטחון התזונתי; שנית, אפשרות לנשירתם של בני נוער מן הלימודים לשם יציאה לעבודה כדי לסייע כלכלית להוריהם, מה שעלול לפגוע בתפקודם החברתי והלימודי ). זאת ועוד, שיעורי האבטלה והפגיעה 2015 , (אלפסי-הנלי בהכנסות מעצימים את חוסר הביטחון ואת החרדה הכלכלית ומערערים את חוויית השליטה, מגבירים לחצים ומפירים את הוויסות הרגשי. מחקרים רבים מצאו כי משתנים אלו הם גורמי Berger, 2004; ( סיכון להזנחה, לאלימות ולהתעללות בילדים Conrad-Hiebner, & Byram, 2020; Gilbert et al., 2009; Mersky, Berger, Reynolds, & Gromoske, 2009; Slack et .)al., 2011 משתנים נוספים שנמצאו מגבירים את רמות החיכוך במשפחה בידוד חברתי ומגבירים את הסיכון לאלימות כלפי ילדים הם Relva, ;2009 , (ארזי וסבו-לאל ובדידות של המשפחה ), אשר הועצמו תחת מדיניות Fernandes, & Mota, 2013 הסגר החברתי, בתנאי דיור המאופיינים בדוחק ובצפיפות וכן Coulton, Crampton, Irwin,( בחוסר ביטחון כלכלי מתמשך

). מדוח השירות 2020 ,] המרכזית לסטטיסטיקה [למ"ס הפסיכולוגי-ייעוצי של משרד החינוך עולה כי כבר בשבוע פניות של 50,000- הראשון לפרוץ המגפה התקבלו יותר מ תלמידים והורים העוסקות בבדידות ועצבות, מצוקות וחרדות, הילדים 10. קשיים במשפחה, אובדנות ומצבי סיכון של ילדים שפנו העידו על חרדות מפני הדבקה שלהם או של קרוביהם בנגיף, ממצבם החברתי וכן מן המצב הכלכלי של המשפחה: "מה יקרה איתי?", "אם אחלה בקורונה אני אמות?", "מה יקרה לסבא וסבתא?" "לא יהיה לנו כסף יותר?" ו-"אני לא באף קבוצה ואף אחד לא מתקשר אליי". כמו כן במחקר שנערך לאחרונה, ובו נבחנה השקפת עולמם של ילדים בישראל על 13.3% רווחתם האישית בצל התפרצות נגיף הקורונה, דיווחו מן הילדים שהשתתפו במדגם על חשש שמישהו יפגע בהם .)2020 , (בן-אריה, ברוק ופרקש אף שנמצא כי שיעור התחלואה בקרב ילדים נמוך, וכי ברוב המקרים אין הם נפגעים ישירות מבחינה בריאותית, נתוני מקרב משתתפי הסקר 55.7% ) מעלים כי 2020( הלמ"ס חוששים להידבק בנגיף, ועל כן הורים עלולים להימנע מהגעה פיזית למרפאות ובכך למנוע טיפול רפואי מילדים הזקוקים לטיפול קבוע או חד-פעמי. נוסף על כך, הימנעות מהגעה למרפאות ולבתי חולים מצמצמת את יכולתם של צוותים רפואיים לאתר ילדים במצבי סיכון. בכל הקשור לטיפול בילדים ולהשגחה עליהם, שיעורים גבוהים של בני משפחה חולים הזקוקים לטיפול או לבידוד עלולים לגרום למצבים שבהם הורים לילדים אינם יכולים לטפל בהם ולהשגיח עליהם, קל וחומר – במקרים של הורים יחידנים המגדלים ילדים בגפם. גם משפחות רבות, הנעזרות Kaptijn, Thomese,( בסבים בקביעות לצורך טיפול בילדים ), נאלצו Van Tilburg, & Liefbroer, 2010; Williams, 2011 לוותר על מערכת תמיכה משמעותית זו בשל ההנחיות שהוגדרו 60 המורות על בידוד חברתי של אנשים מעל גיל קבוצת סיכון. חולה קורונה במצב קשה, אשתו חולת סרטן נזקקה 45 "אב בן ללא משגיח. 11 ו- 9 לאשפוז והשגחה ונשארו שני ילדים בני המידע על המשפחה המורחבת העלה דאגות באשר ליכולתה ומוכנותה לקבלם." (ח' לוי, עו"ס ראשית לחוק הנוער – משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, מתוך מסמך עבודה)

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5708702,00.html 10

נקודת מפגש I 12