מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 20 - ספטמבר 2020

ורד וינדמן ומיכל גולד

המאמר נכתב מנקודת מבט בין-מגזרית, הנשענת באופן טבעי על זווית ראייתן המשותפת של הכותבות בהקשר זה. המאמר יבקש גם לכוון זרקור אל יתרונותיה של שותפות בין-מגזרית כמנוע לקידום פתרונות בחירום, וכמודל לתיאום ולשיתוף פעולה מועילים גם בשגרה. הסיכום המלא של התובנות שעלו מעבודת שולחן המשנה הוגש למשרד ראש הממשלה ביום .21.6.20 ב. ילדים ונוער בסיכון: משגרה מאתגרת למשבר בריאותי חירומי בשגרה שלפני פרוץ משבר הקורונה היו מוּכּרים לשירותי ילדים ובני נוער; התקבלו 400,000- הרווחה בכל שנה כ דיווחים חדשים על קטינים לטיפולם של עובדים 50,000- כ מתוך כלל הדיווחים הגיעו 14,500- סוציאליים לחוק הנוער; כ ילדים ובני נוער נפגעי אלימות 4,000- ממערכת החינוך; כ ותקיפה מינית אותרו בבתי חולים, בקופות חולים ובטיפות חלב; כמעט אחד מכל שלושה ילדים חי מתחת לקו העוני, ובאוכלוסייה הערבית והחרדית השיעור אף גבוה יותר והוא ילדים נמצאים במסגרות חוץ- 12,500- ; כ 60%- ל 58% נע בין ביתיות (פנימיות, משפחות אומנה, מרכזי חירום ומקלטים אל תוך מציאות זו פרץ 2.) לנשים נפגעות אלימות ולילדיהן משבר הקורונה. ההגבלות שעליהן הורתה הממשלה, כדי להתמודד עם הסכנות הבריאותיות, הובילו מטבען להתגברות מצבי מצוקה וסיכון בקרב ילדים בשל התגברות מצבי לחץ, נוכחות ממושכת בבתים, חששות פרנסה ופחדים, לעיתים עד כדי פחדים קיומיים לחיים ולבריאות של הילדים ושל בני משפחותיהם. בה בעת, ואף שהתקנות הורו על השארת מסגרות מסוימות על כנן, המענים לאיתור וזיהוי ילדים בסיכון והמענים הטיפוליים, ובכלל זה המסגרות הטיפוליות, המענים הטיפוליים בקהילה ופעילות אנשי המקצוע, הצטמצמו בשיעור דרמטי, והוחזרו רק בשלבים מאוחרים יותר של המשבר ובהדרגה (נכון לזמן ). לאתגרים אלו הצטרפו הצמצום 2020 כתיבת הדברים, יוני – עד כדי היעדר מוחלט – של תחבורה ציבורית, והגבלות על יציאות מהמסגרות החוץ-ביתיות, על קליטות חדשות למסגרות אלה ועל ביקורים, וכן פערים חברתיים-כלכליים קיימים שהלכו והחריפו.

ג. הקמת פורום לאומי בין-מגזרי לטיפול בילדים ונוער בסיכון נוכח משבר הקורונה . מודל הפעולה ואופן העבודה ושלביה 1 ג על רקע הנסיבות של התפרצות מחלת הקורונה בארץ והשלכותיה החמורות על ילדים ונוער בסיכון, החליט משרד ראש הממשלה להקים שולחן משנה לשולחן העגול הבין-מגזרי, אשר יעסוק באתגרים הניצבים לפני ילדים ובני נוער במצבי סיכון ומצוקה בעקבות המצב. מודל השולחן לאור תפיסה שגובשה 2008 העגול הבין-מגזרי הוקם ביולי במשרד ראש הממשלה לאחר מלחמת לבנון השנייה, וכחלק 3. מתהליך הפקת הלקחים שבוצע אחריה שולחן המשנה בנושא ילדים ונוער בסיכון במשבר הקורונה הוקם בעקבות פנייה של המועצה לשלום הילד לראש המל"ל, וכן פנייה של המתאמת הבין-משרדית למניעת עבריינות נוער במשרד המשפטים אל משרד ראש הממשלה, ומשתתפים בו נציגים של משרדי ממשלה רבים (משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, משרד החינוך, המשרד לביטחון פנים, משרד המשפטים, משרד העלייה והקליטה, משרד הבריאות), נציגי המרכז לשלטון מקומי, ארגוני המגזר השלישי, החברה האזרחית ופילנתרופיה. עבודת שולחן המשנה שילבה מפגשי מליאה, מפגשים של צוותי עבודה, מפגשים אד הוק בסוגיות מוגדרות ושיחות פרטניות של מובילות השולחן עם חברי שולחן רלוונטיים. המפגשים התקיימו באופן מקוון (בזום). מפגשים ושיחות אלה סייעו לזהות סוגיות ממוקדות שדורשות מענה. מעת לעת הצטרפו לשולחן חברים נוספים אשר ביקשו להשתתף בעבודת השולחן. השותפות הבין-משרדית והבין-מגזרית סייעה לקבל נקודת מבט רחבה, מקיפה וייחודית על האתגרים והמענים האפשריים לילדים ולבני הנוער בסיכון בצל המשבר. מופו הצרכים והאתגרים הנוגעים לילדים ונוער בשלב הראשון בסיכון בתקופת משבר הקורונה. מיפוי ראשוני, שנערך עוד בטרם המפגש הראשון של שולחן המשנה הן על ידי המועצה לשלום הילד והן על ידי משרד המשפטים, הופץ למשתתפי השולחן כבסיס לדיון. מדיוני שולחן המשנה עלה כי הצרכים והאתגרים הנוגעים לילדים ונוער בסיכון בתקופת משבר הקורונה נובעים מכמה גורמים: ההוראות בעניין בידוד; צמצום

, המועצה לשלום הילד בסיוע מכון חרוב, למעט 2019 , כפי שהם מופיעים ב'ילדים בישראל', שנתון סטטיסטי 2018 כל הנתונים מתייחסים לנתוני 2 .‏ 2016 הנתון בדבר הדיווח על ידי צוותים חינוכיים, המתבסס על ניתוח של משרד הרווחה נכון לשנת "יחסי הממשלה, החברה האזרחית והמגזר העסקי התורם להשגת מטרות ציבוריות", והוא מהווה 3190 ' השולחן הוקם על פי החלטת ממשלה מס 3 פלטפורמה לאומית, בין-מגזרית, לכינון וניהול שיח בין שלושת המגזרים המיוצגים בו באופן שווה, הדנים בנושאים אשר לשיתוף הפעולה ביניהם יש ערך נוסף בגיבוש וביישום מדיניות הנוגעת להם.

נקודת מפגש I 18