מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 20 - ספטמבר 2020

שירלי בן-שלמה

שעולים. כאשר זה קורה בתוכנה לניהול שיחות, הסירוב יכול להיות קשור להתנגדות, לשעמום ולפעמים גם לבעיות טכניות. יש לתת על כך את הדעת.

בילדים מתבסס יותר על משחק, אומנות ויצירה. בטי ג'וזף ) אומרת כי חדר הטיפול המסורתי צריך Joseph, 1998( לאפשר לילד חופש להביע את עולמו הפנימי, ובכלל זה דחפים הרסניים, ולאפשר למטפל את החופש לחשוב, להכיל ולהבין את התכנים שהילד מבטא. החדר צריך להיות גדול די הצורך לאפשר לילד מרחב תנועה ושלא לעורר חרדה. רצוי, היא אומרת, שהחדר יהיה מיועד לטיפול בילדים בלבד, כי אם נדרש מהמטפל ומהמטופל להיזהר ולדאוג לשלמות החדר, יצטמצם המרחב של המטפל המאפשר לו לחשוב ולהבין מה שהילד מבטא, ויצטמצם המרחב של הילד המאפשר לו לבטא את עולמו הפנימי. התאמות אלה, שכה חשובות לטיפול בילד, נמנעו עקב המעבר לטיפול מקוון. זאת ועוד: טיפול מרחוק שנעשה באופן לא מתוכנן, כמו עקב מגפת הקורונה, דורש שינוי סטינג פתאומי: מעבר מחדר הטיפול למחשב / לווטסאפ / לטלפון; מעבר מקיום טיפול בחדר אחד, ניטרלי ככל האפשר, לקיום טיפול בשני חדרים אינטימיים – החדר של המטפל, בדרך כלל בביתו, והחדר של המטופל, בדרך כלל בביתו שלו. אחד הדברים שלמדנו מהמעבר מחדר אחד לשני חדרים הוא שגם כששינוי הסטינג נכפה עלינו על ידי מגפה, חשוב לדבר על כך. הטיפול לא ממשיך ממש מהמקום שבו הופסק. קודם כול חשוב לבדוק את הנכונות להמשיך בטיפול בסטינג החדש, הן של הילד והן של הוריו. נוסף על כך חשוב לזכור שיש ילדים שעבורם שינוי סטינג משחזר טראומות מהעבר. למשל, ילדים שגרים במשפחות אומנה, בפנימיות, במקלט לנשים נפגעות אלימות. חשוב לפתוח את הנושא לשיח עם הילד. כשהטיפול מרחוק מתבצע מביתו של המטופל, אפשר להזמין את הילד להראות לנו מהיכן הוא מדבר, ממש כמו שאנחנו עושים היכרות עם חדר טיפול שבו מתקיים טיפול פנים אל פנים בפעם הראשונה. הכנה של ההורים חשובה גם היא. כדי שילד יוכל לבטא את עצמו הוא צריך פרטיות, רק בתוכה יכול להתחיל להיווצר מרחב הביניים הייחודי שוויניקוט דיבר עליו – מרחב בין המציאות ובין הדמיון. זאת ועוד: אם הטיפול נעשה בזום או בכל אפליקציה אחרת לניהול שיחות מרחוק, חשוב לדבר גם על המצלמה והקול – אלמנטים שאינם קיימים בדרך כלל בטיפול המסורתי. סוגיה מעניינת אחרת קשורה במצבים שהילד אינו רוצה להפעיל את המצלמה. חִשבו על כך שבחדר טיפול רגיל ילד אינו יכול להעלים את עצמו לגמרי, אבל הוא יכול לא לדבר. לעיתים קרובות נראה זאת כחלק מהתנגדות לתהליך הטיפולי ולתכנים

. השלב הטיפולי 2 . א מקובל לדבר בספרות העוסקת בטיפול בילדים ) על כמה שלבים: Oaklander, 2001( . ב שלב ההיכרות הראשונית: לא נבנה עדיין קשר של אמון בין המטפל למטופל, ויש בעיקר סקרנות של הילד בקשר לסטינג ולמה שקורה בתוכו. . ג יצירת ברית טיפולית והתחלה של שיתוף. . ד שלב ההתפתחות של הסיפור המשחקי: מתחילה לבוא לידי ביטוי תמה שהמטופל עסוק בה, למשל יחסי שליטה ותלות. מדובר בשלב ממושך הכולל הצגה של הקונפליקט המרכזי עד לניסיון לקבל את רשותו דרך המשחק. . ה סיום הטיפול. טיפול שרק התחיל נפגע פחות ממעבר לסטינג אחר, כי עדיין לא התבסס ממש המרחב, או שהמרחב נתון בתהליך של בנייה. כאשר מדובר בטיפול שעומד להסתיים, המעבר לטיפול מרחוק עשוי להיות חלק מתהליך הסיום שכרוך בפרידה מהמטפל. המורכבות הגדולה היא בטיפול שעומד בשיאו. שם החדר הוא מקום מרכזי עבור המטופל. כל בובה, כל כדור, השטיח והכיסאות – כולם בעלי משמעות ייחודית. המטופל עלול לחוש חוסר אונים מול הפרידה מהם, וחשוב לתת לכך מקום. חשוב להזכיר על מה דיברנו כשעוד נפגשנו, או על מה דיברנו כשהלכת לבית הספר או לגן, להראות בעזרת המצלמה את הקופסה הטיפולית או את הבובות שאליהן הילד היה רגיל. . במה אפשר לשחק עם ילדים דרך המסך? 3 • משחקים שאינם דורשים שימוש בחפצים שבחדר ומבוססים יותר על המטפל/המטופל והאינטראקציה ביניהם: "אם היית פוגש קוסם, מה היית מבקש ממנו?" • משחקים שאפשר לשחק באמצעות תוכנות ההתקשרות: שימוש בצ'ט כדי לשחק 'ארץ עיר', 'אמת או חובה', משחק

נקודת מפגש I 40