מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 20 - ספטמבר 2020

דנה לסרי

מתנהל: "אתה תמיד...", "אתה אף פעם לא...", "אני יודעת בדיוק מה את הולכת להגיד לי..." . ב עיסוק יתר בנרטיביים "הפיל בחדר" – מצב "בכאילו": קוגניטיביים או אפקטיביים שאינם מחוברים למציאות אובייקטיבית, כלומר – אין "התאמה" בין המילים החכמות הנאמרות ובין התחושה או המציאות הקשה של כאן ועכשיו; היפר או פסאודו-מנטליזציה, ובמצבי קיצון – דיסוציאציה. . ג התחשבות אך ורק "פתרון מהיר", מצב טלאולוגי: בפעולות נצפות ובהתנהגויות "אמיתיות", בלי להביא בחשבון את העולם הפנימי. האוריינטציה היא למעשים ולתוצאות בפועל, כלומר, התמקדות בתוצאה הפיזית אשר תפתור את המצוקה או תענה על הספק: "אם תתני לי... זה סימן שאני חשוב לך". באופן דומה, היכולת למנטליזציה יכולה להשתנות בהקשרים בין-אישיים. כך לדוגמה, אותו הורה יכול להפגין רמות שונות של מנטליזציה ושל תפקודים רפלקטיביים בהתייחסותו לכל אחד מילדיו, ואף להפגין רמות שונות של מנטליזציה בהתייחסותו לאותו ילד בזמנים שונים, על פי רמת הלחץ והעוררות שלו וגורמים נוספים. מנטליזציה בימי מגפת הקורונה יש הסכמה גורפת למדי על כך שעבור רבים המצב הנוכחי מהווה – לכל הפחות – גורם לחץ ממשי שעלול אף להיחוות ). זו תקופה המאופיינת Horesh & Brown, 2020( כטראומטי באי ודאות ובאתגרים מרובים. אנשים מתמודדים עם עלייה ברמות הלחץ עקב דאגות הנוגעות לבריאותם ולבריאות יקיריהם, לרווחתם הפיזית והנפשית של הקרובים להם, וכן בשל מתחים הקשורים לביטחון התעסוקתי והכלכלי שלהם. הבידוד החברתי, השינויים התדירים בשגרה היומיומית (לרבות אובדן המסגרות הקבועות), ובכלל זה אי הוודאות והשמועות, וכן האבל על אובדן היקרים להם – כל אלו עלולים להשפיע על בריאותם הנפשית ועל רווחתם של רבים. הסכנות האובייקטיביות של המצב, בצירוף העיסוק הרב במגפה באמצעי התקשורת והמדיה השונים, גורמים לרמות גבוהות של חשיפה חוזרת ונשנית למתח הקשור במגפת הקורונה. כל אלו משפיעים על האופן שאנשים חווים את הלחץ הקשור אליה. לחוויה הסובייקטיבית הנתפסת של הלחץ, כלומר – לאופן שמצבי חיים שונים נחווים כגורמי

באופן דומה, עדויות מחקריות נרחבות מצביעות על חשיבותם של כישורים רפלקטיביים בהורות ועל ההשפעות החיוביות של יכולות אלו על תפקודם הקוגניטיבי, החברתי והרגשי של ילדים. כך נמצא שעלייה ביכולות המנטליזציה של ההורה מפחיתה מצוקה הורית, משפרת את הקשר בין ילדים להוריהם, את יכולות הוויסות של ילדים ואת רווחתם האישית. כמו כן, ליקויים במנטליזציה נמצאו כגורמים חוצי- אבחנות בבסיסן של הפרעות רבות, כגון דיכאון וחרדה Luyten & Fonagy, 2018; Nolte, Guiney, Fonagy, Mayes,( &), הפרעות אישיות לרבות הפרעת אישיות Luyten, 2011 Robinson,( ), הפרעות אכילה Luyten et al., 2020( גבולית ), סכיזופרניה ועוד. Skårderud, & Sommerfeldt, 2019 ,)MBT , בהתאמה, המודל הטיפולי (טיפול מבוסס מנטליזציה המתבסס על מסגרת תאורטית אינטגרטיבית המשלבת בין חשיבה דינמית, מערכתית-משפחתית, קוגניטיבית- התנהגותית ובין תפיסות ביולוגיות-חברתיות ואקולוגיות, Asen & Fonagy,( נמצא יעיל בטיפול במגוון רחב של קשיים ). המודל 2012; Fearon et al., 2006; Luyten et al., 2020 הטיפולי פוּתח במקור לטיפול בהפרעת אישיות גבולית, באוכלוסייה אשר ברובה הגדול נחשפה לטראומה בין-אישית בילדות. ואולם עם השנים התרחבה ההבנה וכן העדויות המחקריות לכך שעבודה קלינית מבוססת מנטליזציה מסייעת בהתמודדות עם הפרעות רגשיות ועם קשיים שונים, כגון הפרעות אכילה, פגיעה עצמית, בעיות התנהגות, הורות בסיכון, פגיעה מינית בקרב ילדים, סכסוכי גירושין, משפחות אומנה ועוד. טבעה של היכולת למנטליזציה דינמי, כלומר – היא מושפעת מההקשר הבין-אישי, וגם מרמות מתח ועוררות. כך, בעוד תפיסות של העצמי ושל אחרים והבנה של מצבים מנטליים יכולות להיות די מדויקות במצבי עוררות נמוכה, כאשר רמות העוררות גבוהות הליקויים במנטליזציה (מצבי קדם- .)Bateman & Fonagy, 2015( מנטליזציה) הופכים ניכרים יותר במצבי לחץ אנו נסוגים לשלושה מצבי קדם- מנטליזציה, "קריסות במנטליזציה": . א רגשות "חשיבה מבפנים-החוצה", מצב משוואה נפשית: מוגברים ואובדן היכולת לראות את נקודת המבט של האחר, אמונה שנקודת המבט האישית היא היחידה האפשרית. לא מדובר "רק במחשבות", אלא בביטחון מלא במה שנמצא ב"מיינד" של האחר או באופן שהעולם

נקודת מפגש I 44