מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 20 - ספטמבר 2020

מנטליזציה בימי קורונה

לחץ, תפקיד מהותי בקביעת אופן תגובתו של אדם לאירוע ), ונראה כי היא זו Cohen, Kamarck, & Mermelstein, 1983( המנבאת את רמות המצוקה הפסיכולוגית (פסיכופתולוגיה) Lassri, Soffer-Dudek, ( בעקבות החשיפה לאותו האירוע ). כלומר, גם אם אדם (או Lerman, Rudich, & Shahar, 2013 הקרובים לו) לא נחשף במישרין לנגיף הקורונה, מעצם היותו חשוף לידיעות מרובות על המגפה והשלכותיה, הוא עלול לחוות את המשבר כגורם לחץ משמעותי ואף כטראומה. בעיה נוספת התורמת להסתבכות המצב נובעת מכך שבשל המגבלות המרובות אנשים רבים איבדו את האסטרטגיות ואת הכלים המוכרים שהם מורגלים להשתמש בהם לשם ויסות רגשותיהם, כגון מפגשים חברתיים, השתתפות בפעילויות ספורטיביות או צפייה בהן, טיולים, חופשות, קניות ועוד. התוצאה היא שאנשים שטרם המשבר הציגו סיכון נמוך מאוד למצוקה פסיכולוגית הפוגעת בתפקודם נחשפים כעת לרמות מתח גבוהות עם מעט מאוד אסטרטגיות להתמודדות עימן. כך נוצרה קבוצה חדשה של אנשים שחווים שוב ושוב קריסות ביכולתם למנטליזציה, והם הופכים להיות פגיעים להיווצרותה של פסיכופתולוגיה. עדות לכך אפשר לראות בעלייה הדרמטית במקרי אלימות במשפחה ובהתעללות רגשית, בהתגברותם של קשיים רגשיים ושל התנהגויות רגרסיביות הנצפות בקרב ילדים ומבוגרים, וכן בדיווחים על רמות גבוהות יותר של פסיכופתולוגיה באוכלוסייה הכוללת. ההתנהגויות ה"קדם-מנטליסטיות", כגון קניית יתר של נייר טואלט ומוצרי חיטוי וניקוי כדרך ל"פתרון מהיר" (מצב טלאולוגי) כדי להחזיר תחושת ביטחון – כמעט כאקט סמלי של "להישאר נקי ומחוטא" מפני הנגיף – מהוות המחשה חיה לקריסות קולקטיביות ביכולת למנטליזציה. תצפיות קליניות מנקודת מבט מנטליסטית במאמר אחר כתבנו, ד"ר דיסאטניק מאוניברסיטת קולג' לונדון ואנוכי, על תופעות קליניות מעניינות המדווחות באופן לא Lassri & Desatnik,( פורמלי בקרב עמיתים ברחבי העולם .)2020, in press כפי שהיה אפשר לצפות, נוסף על עלייה בפניות אל שירותי בריאות הנפש ואל גורמי טיפול בקהילה, של אנשים שלא חיפשו תמיכה פסיכולוגית בעבר, נראה כי מטופלים רבים, אשר הפגינו בטרם המשבר רמות גבוהות ויציבות של יכולת למנטליזציה או – לכל הפחות – יכולת גבוהה להחזיר על נקלה את רמות המנטליזציה, נאבקים כעת לשמרה. נטייה גוברת זו לנסיגה למצבי קדם-מנטליזציה באה לידי

ביטוי בדיווחים על רמות גבוהות יותר של קונפליקטים זוגיים ומשפחתיים ועל קושי לראות את נקודת המבט של בן/בת הזוג או של הילדים, על תחושות משתקות של חוסר אונים ולאות, וכן על עלייה כוללת ברמות המצוקה הפסיכולוגית שלהם בהשוואה לעבר.

מנטליזציה הלכה למעשה מנטליזציה מיושמת בעבודה הקלינית באמצעות אימוץ "העמדה המנטליסטית" על ידי המטפל. עמדה זו בבסיסה היא אמפתית ומאופיינת בעמדה "לא יודעת" של המטפל, וכן בסקרנות, בחוסר שיפוטיות ובחום כלפי המטופל. היא מאופיינת בהדגשת מנטליזציה ואתגור מצבים קדם- מנטליסטיים / קריסות במנטליזציה, ובדגש על שמירה על איזון בארבעה ממדים: בין רגש למחשבה, בין מנטליזציה אוטומטית/סמויה למנטליזציה נשלטת, בין מיקוד פנימי לחיצוני, ובין מיקוד בעצמי למיקוד באחר. עדויות מחקריות מצביעות על כך שסיוע למטופל "להחזיר" ולשמר את יכולתו למנטליזציה (מקריסות למצבי קדם- מנטליזציה) מהווה רכיב משמעותי במודלים הטיפוליים .)Luyten et al., 2020( היעילים ביותר בפסיכותרפיה בתקופה זו, של משבר מגפת הקורונה, נראה כי יש חשיבות רבה לעבודה עם מטופלים, וגם עם אנשים בקהילה הרחבה, בדגש על שמירה והחזרה-מחדש של יכולת המנטליזציה, הן ברמה הפרטנית והן ביכולת לשמר שיח רפלקטיבי. על פי גישת המנטליזציה יש חשיבות רבה בהתמקדות שלנו, המטפלים, בשיפור היכולת הרפלקטיבית בקרב האנשים שאנו עובדים עימם, שהרי איננו יכולים לשנות את המציאות שאנשים חיים בה, אך אנו בהחלט יכולים לתקף ולהתבונן ברפלקטיביות על הדרכים שבהן הם תופסים את גורמי הלחץ, לזהות עימם קריסות ביכולתם לתת משמעות להתנהגות של עצמם ושל אחרים, וכן להבנתם את הקשיים שהם נתקלים בהם ואת הפחד המציף אותם. זאת, משום שהיכולת להשתמש במנטליזציה בעיבוד אירועים משבריים וטראומטיים היא בבסיס היכולת לשיפור המצוקה הרגשית. כך אנו יכולים לעודד בהם אמפתיה וסקרנות כלפי עצמם וכלפי האנשים סביבם, לסייע להם לשים לב לנקודת המבט של אחרים ואף ללמוד מהפרספקטיבות שלהם. באמצעות אימוץ Allen, Bleiberg,( העמדה המנטליסטית כמעין מצפן פנימי &), אנו כמטפלים יכולים לאפשר Haslam-Hopwood, 2003 למטופלים שלנו להשיג יותר הבנה וחמלה כלפי עצמם וכלפי אחרים, וכך לנהוג באופן מיטיב יותר כלפי עצמם וכלפי זולתם.

I נקודת מפגש 45