מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 20 - ספטמבר 2020

טאבו

¹ חנין מורדי

פגיעה מינית בילדים היא תופעה חברתית המוגדרת "בעיה חברתית", משמעותית ורחבת היקף, שגורמת לנפגעים נזקים רבים בטווח הקצר ובטווח הארוך. תופעה זו מתרחשת בקבוצות חברתיות ותרבותיות שונות בלי שאנחנו יודעים עליה די, בין השאר – בשל היעדר דיווח ונתוני חסר. אחת הדרכים להתמודד עימה היא הדרך המשפטית. בשל היעדר ראיות במקרים של פגיעה מינית בילדים, ההחלטה אם לפתוח בהליך משפטי מתבססת לרוב על עדות הילד הנפגע, ועל כן יש חשיבות רבה לדרכי גבייתה. על פי החוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), עדויות של שנפגעו מינית נגבות על ידי חוקרי ילדים 14 ילדים עד גיל שהם עובדים סוציאליים שעברו הכשרה לביצוע התפקיד. תפקידה של החקירה – לגייס את שיתוף הפעולה של הילד הנפגע ולסייע לו, באמצעות תשאול, לדלות מידע מהזיכרון ולהפיק מידע אשר יקדם את תהליך קבלת ההחלטות של המערכת המשפטית. על כן עדות שנגבתה באופן הפוגם בדיוקה, במהימנותה ובכמות פרטי המידע המתארים את אירוע (או אירועי) הפגיעה המינית עלולה לגרום לעיוות דין כלפי המעורבים – הנפגע והחשוד כאחד. נוסף על כך, לעדות זו מיוחסת חשיבות רבה גם בתהליך הטיפולי. עדות הילד שניתנה לחוקר הילדים מסייעת לרשויות הרווחה ולגורמים טיפוליים אחרים להבין את מצב הילד הנפגע ואת הפגיעה שבוצעה בו (או הפגיעות). הבנה זו מאפשרת דרכי התערבות וטיפול הכרחיות לצורך הגנה על הילד הנפגע. בכל שנה מתקבלות בשירות לחקירות ילדים אלפי בקשות לביצוע חקירות לילדים בחשד לפגיעה מינית, בהן גם הפניה לחקירות של ילדים ערבים מוסלמים. עם זאת, מספר החקירות של ילדים מוסלמים ואיכותן לא דווחו בעבר. ייתכן כי ההסבר לכך נעוץ בתפיסה שאין הבדל מהותי בין חקירות של ילדים מוסלמים לחקירות של ילדים יהודים. ואולם החקירות של

shutterstock

ד"ר חנין מורדי היא מנהלת תחום פיתוח תוכניות הכשרה וידע בבית 1 הספר המרכזי של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים.

I נקודת מפגש 53