מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 25 - יולי 2023

איים של התקשרות בטוחה

יצירת איי התקשרות בטוחה מתחילה מעמדה של המטפל אני, המטפל, מבין את וממסר ברור שהוא מעביר להורה: הסירוב שלך לקשר, משום שהוא בא ממקום של כאב. אני מוכן לצעוד איתך בדרך הכאובה והרגישה הזאת, ולנסות למצוא דרכים משכנעות ויצירתיות לבניית הקשר איתך. עיקרו של המסר הוא ההצהרה שאני, המטפל, לא אוותר עליך. עבור הורים אלה, שכילדים חשו שהוריהם וסביבתם נטשו אותם קונקרטית ורגשית, המפתח לתיקון הוא התעקשות. הסיפור הבא ממחיש את תחושת היעדר הנראּות של סימה, אם לארבעה. סימה הייתה מלווה בטיפול סביב קשיים שהיו לה מול ילדיה. לפגישות האישיות שלה היא פעמים רבות לא הגיעה, מבלי להודיע. לשאלתה של המטפלת היכן הייתה ולאמירה שדאגה לה, ענתה סימה בפליאה: "מה, באמת חיכית לי? למה? יכולת לראות מישהי אחרת בזמן הזה." סימה היא בת למשפחת מהגרים מרובת ילדים. אביה נטש כשהייתה קטנה, ואימה נישאה מחדש לאדם שפגע בסימה מינית. ניסיונותיה הרבים של סימה לברוח מהבית הסתיימו בהחזרתה הביתה על ידי המשטרה. בהמשך נשלחה סימה לפנימייה, ובאחד מסופי השבוע שבהם חזרה לביקורים בבית אימה, כשדפקה בדלת הבית, פתחו לה אנשים זרים שלא הכירה. התברר שאימה עברה דירה עם האב החורג ושאר האחים, אך אף אחד לא טרח לעדכן בכך את סימה. החוויה של חוסר נִראּות, שאין מי שמחכה לסימה, הפגיעה מן האנשים הקרובים אליה ביותר – היא שעיצבה את תפיסת עולמה. מבחינתה, אם היא לא מגיעה לפגישה הטיפולית היא לא מאכזבת אף אחד, מה גם שאין בהכרח מי שמחכה לה מאחורי הדלת ודואג לה. ההתערבויות צריכות להיות עדינות, ויש להשקיע מחשבה בבחירת המילים. הפנייה הלא שיפוטית והאותנטית של המטפלת אל סימה, והאמירה שהיא דאגה לה וחיכתה לה, היא פנייה לא מוכרת לסימה שהייתה מורגלת במצבים שאף אחד אינו דואג לה. אך מילים אינן מספיקות, הוכחת הכוונות הכנות, אצל מי שחוו חסך, דורשת גם מעשים קונקרטיים. המרחב הטיפולי מתחיל באווירה חמה ומתעניינת, בבדיקה אם ההורה זקוק לדבר מה שימלא אותו עצמו – קפה או ישיבה בחצר עם סיגריה. ואולם חשוב להדגיש, ההתעקשות על יצירת איי התקשרות עם ההורה, חשוב שתיעשה לצד עבודה על הקשר בין ההורה לילד. לצערי, לילד אין הזמן הדרוש לחכות עד שההורה יוכל למלא את החסך שלו ולהיות מסוגל להגן עליו; הילד זקוק לביטחון כאן ועכשיו. לכן העבודה הטיפולית על הקשר עם ההורה צריכה להתקיים בד בבד עם זו המלווה את הקשר שלו עם הילד, מתוך בחינה מתמדת של ההתקדמות בשני

) עוסקים בדרך קבלת 2015( הכלכלנים שפיר ומולנייתן ההחלטות בתנאי עוני ומציינים עד כמה אדם החי בעוני נדרש כל העת להחליט ולבחור בעסקאות חליפין. הורים החיים בעוני נתונים כל העת ב"סד" שבו כל החלטה היא התפשרות, וכך גם בנוגע להגנה שבאפשרותם לספק לילדיהם. בתנאי הישרדות אדם לא בוחר אלא פועל, כשהמטרה לנגד עיניו היא הישרדותית. קיימת חפיפה בין עוני לטראומה ובין עוני לאלימות. הסביבה החברתית מזמנת אירועים מעוררי דחק. חשיפה לסוג אחד של טראומה מעלה את הסיכון לחשיפה לטראומה נוספת ), ומחקרים הוכיחו כי קיים Osofsky & Lieberman, 2011( קשר מובהק בין החשיפה לטראומות השונות ובין בעיות ). לכן במקרה זה Felitti et al., 1998( נפשיות ובריאותיות תוכנית התערבות דורשת מענה מערכתי חברתי כולל, Knei-Paz,( המאפשר לייצר שינוי בסביבתה של המשפחה ). בצד זה יש צורך במענה דיאדי 2009; Saar-Heiman, 2017 Lieberman ממוקד טראומה והתקשרות, דוגמת המודל ), לעבודה עם הורים וילדים, שיאפשר et al., 2019) CCP להורה להוות דמות התקשרות בטוחה ומרגיעה עבור ילדו. לשם כך חשוב לראות ביחסים הנרקמים בין המטפל להורה דרך המאפשרת לגעת בפצעי העבר ובקשרים המכאיבים, ובכך להעניק להורה רגעים של קשר אחר, מיטיב, המייצר בהווה. 1 "מלאכים" במסגרת הטיפול עלינו לחפש את הציר לשיקום ולריפוי דפוסי ההתקשרות של ההורים כדי לאפשר אותם בקשר ביניהם ובין ילדיהם. במובן זה אני סבורה שתפקידו של המטפל להיות ה"הורה" שלא היה להורה, "לחשוב" אותו, להתכוונן לצרכיו הקונקרטיים והרגשיים, ולנסות לחפש כל העת את כוונותיו המיטיבות, גם אם אלו מתמצות בעצם ההגעה למפגש במרכז הקשר בפיקוח. מטרתה של ההתכווננות הזאת של הגורם המטפל היא לייצר "איים של התקשרות בטוחה". מדובר בהתערבויות, חלקן קונקרטיות וחלקן רגשיות, שמושקעת בהן חשיבה קלינית, והן מבקשות לייצר חוויה שונה עבור ההורה לבניית קשר של אמון, גם אם שברירי. בחרתי לכנות פעולות אלו יצירת איים של התקשרות בטוחה, שכן הבקשה לשינוי דפוסי ההתקשרות של ההורים מן הקצה אל הקצה, סופה לאכזב את שני הצדדים. יש לגשת ליצירת מרחב של התקשרות בטוחה בין המטפל להורה מתוך ענווה, מתוך תפיסה צנועה של יכולתנו לשנות במהות את נזקי העבר, ועם זאת – לסמן אותה כמטרה טיפולית ראויה. אפשר לראות ב"איים" מקום מפלט מן הים הסוער סביב, של חוויות קשות ומאיימות. איים של התקשרות בטוחה

1 "מלאכים" – קשרים מיטיבים או חוויות התקשרות בסביבתו של הילד, כאלה שמאפשרים לו לחוות את עצמו אהוב, מוגן.

I נקודת מפגש 11