מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 25 - יולי 2023

ורד וינדמן, ליה קוק, תרצה יואלס, איתי ברגר וסיגל קני-פז

בכמה פסקי דין, כאמור, בתי המשפט קבעו שהתעללות נפשית בילדים השוהים בפעוטונים יכולה להתגבש גם כאשר ילדים לא נפגעו ישירות ממטפלת, אלא הם חווים התעללות עקיפה מעצם הנוכחות, הצפייה המתמשכת במעשי אלימות 5 כלפי ילדים אחרים שנעשים בידי בעל סמכות, או שמיעתם. במקרים אלה די בחשיפה לאלימות ולאווירת הפחד והאימה בגן כדי להקים פוטנציאל לנזק משמעותי לכלל הפעוטות במסגרת. כפי שכבר פסקו בתי משפט, וכפי שיבואר בסקירת ממצאי מחקרים מדעיים בהמשך, אין צורך בתיעוד נוכחותו של פעוט בסיטואציה שבה פעוט אחר חווה אלימות במרחב המעון/הגן, יום אחר יום, כדי לקבוע שלילד נגרמה טראומה מעצם היותו חשוף לאלימות. מדיווחי רופאים, על בסיס עדויות קליניות, ילדים שהיו עדים לאלימות במסגרת מפתחים סימפטומים של טראומה, הבאים לידי ביטוי בחוסר שינה, נסיגה בהתנהגות, בכי פתאומי, קשיים בפרידה, בעיות באכילה ועוד. על רקע האמור, ובשים לב למגמה הנשקפת מפסיקת בתי המשפט, ברי שיש להתייחס לפעוטות אלה, השוהים במסגרות חינוכיות שבהן היו גילויי אלימות, כמי שחוו טראומה ופגיעה, מכאן נובע שיש להכיר בהם, מבחינה על כל המשתמע מכך. משפטית, כנפגעי עבירה. הכרה זו, מעבר לכך שתיתן ביטוי לנזק ולפגיעה הנגרמים לאותם פעוטות מעצם הימצאותם הממושכת בסביבה אלימה, תַקנה לילדים זכויות, כגון זכאות לקבלת מידע על נוסף על כך, הכרה 6 ניהול ההליך הפלילי, זכות לפיצויים, ועוד. כזאת תשפיע על רמת הענישה נגד פוגעים ופוגעות, בכך שהיא תבטא באופן נכון יותר את היקפי הנזק הנרחבים ואת מספר הנפגעים שניזוקו עקב ביצוע העבירות. לבסוף, אנו סבורים שהכרה משפטית זו יכולה להביא לשינוי תפיסתי בחברה, ולהכרה בחומרת החשיפה של ילדים לאלימות ובהשלכותיה.

כתימוכין לעמדתנו, נתייחס לחשיבות הייחודית של דמות המטפלת בחיי הפעוט השוהה במסגרת, ונפרוס את הנזקים ארוכי הטווח הנגרמים לילדים עקב החשיפה לאלימות.

חשיפת ילדים ופעוטות לאלימות במסגרות לגיל הרך: סקירה משפטית והמלצה להכרה בילדים שנחשפו לאלימות כנפגעי עבירה

אמנת האו''ם בדבר זכויות הילד מעגנת את זכותם של ילדים להתפתחות ולהגנה מפני אלימות גופנית ונפשית (להלן: ועדת האו''ם לזכויות הילד, שהיא 1 .) אמנת זכויות הילד.ה גוף עצמאי באו"ם האמון על יישום אמנת זכויות הילד.ה ופרשנותה, הכירה בכך שחשיפת ילדים לאלימות עולה כדי אלימות נפשית, וכן קבעה שהמדינות החתומות על האמנה מחויבות לנקוט צעדים כדי להגן על ילדים במצבים אלה. של ארגון הבריאות ICD- האמריקאי וב DSM- באופן דומה, ב ) מובהר כי כשילד פוקד מסגרת חינוכית WHO( העולמי שבמסגרתה מתרחשת התעללות או הזנחה כלפי חלק מהילדים, גם הילדים שהיו "רק" חשופים לה הם נפגעי טראומה. עמדה דומה, שלפיה חשיפת פעוטות לאלימות על ידי מטפלים מהווה פגיעה נפשית, אומצה בפסיקת בתי המשפט בישראל מעגן את עבירת 2 ג' לחוק העונשין 368 בעת האחרונה. סעיף ההתעללות בקטין, ומגדיר את מעשה ההתעללות כגופני, נפשי או מיני. חוק העונשין אינו מגדיר מהי "התעללות". לפיכך לאורך השנים נדרשו בתי המשפט ליצוק תוכן למושג זה, ומצאו שמדובר בהתנהגות המגלמת בתוכה אכזריות, הטלת אימה, השפלה או ביזוי, המבדילים אותה ממעשה תקיפה לרוב התעללות מתאפיינת בריבוי שיטתי ומתמשך 3 גרידא. של מעשים, שהצטברותם מביאה לדרגת חומרה ואכזריות אולם גם מעשה חד-פעמי יכול להוות התעללות, 4 של ממש, מקום שנעשה תוך השפלה, פחד, יחסי תלות או כשהיה בו פוטנציאל חמור לפגיעה בנפגע.

1 .1038 , כתבי אמנה 1989 , לאמנה בדבר זכויות הילד 19§-16§ 2 .1977- ג לחוק העונשין, תשל"ז 368 סעיף 3 .)24.9.2007( ] פלוני נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו 4698/06 ); ע"פ 25.1.2000( 145 )1( פלונית נ' מדינת ישראל, פ"ד נד 4596/98 ע"פ 4 .)2000( 72 )2( מדינת ישראל נ' נקאש, פ"ד נד 1752/00 ע"פ 5 מדינת ישראל נ' אורטל בנימין 409990-01-21 ) ); ת"פ (ת"א יפו 21.3.22(] מדינת ישראל נ' סאוסן קסיס ואח' [פורסם בנבו 39933-05-21 ) ת"פ (חיפה .)26.12.22( ] [פורסם בנבו 6 -2001. חוק זכויות נפגעי עבירה, תשס"א

נקודת מפגש I 42