מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 28 - ינואר 2025

רמוע אדנ םע ןויאירב רזואה-ןמדירפ לג

מה לדעתך האתגרים הייחודיים שעולים באומנת קרובים במזרח ירושלים?

האם את מזהה גם יתרונות במצב הזה, לצד האתגרים שהזכרת?

אני חייבת להגיד זאת – כאשר אנחנו מחליטים להעביר ילד לצפון, מדובר בדרך כלל בילד שאנחנו יודעים שסיכוייו לחזור הביתה קלושים. הוא ילד שננטש לגמרי. עבורו, האומנה היא הזדמנות לבית אמיתי, גם אם רחוק מהמשפחה. יש גם מצבים שבהם המרחק ממש נחוץ. לדוגמה, במקרים קשים כמו רצח של אחד ההורים או אלימות קשה, הריחוק מהסביבה שבה קרו האירועים מאפשר לילד התחלה נקייה ובטוחה יותר. חשוב גם לציין שהסידור הזה יכול להצליח בצורה מרשימה. היו לנו מקרים שבהם אומנה בצפון הסתיימה באימוץ, וזה תמיד מרגש לראות איך ילד מצליח למצוא יציבות, בית חם ומשפחה אוהבת.

אחת הבעיות המרכזיות באומנת קרובים במזרח ירושלים היא הקרבה הפיזית בין בני המשפחה השונים. קרובי משפחה רבים מתגוררים בסמיכות גדולה מאוד אלו לאלו – לפעמים באותו בניין – ובדירות השונות גרים ההורים, הסבים והדודים. מצב כזה יוצר אינטראקציות יומיומיות בין הילד להוריו במשפחה המולידה, ולא תמיד הן חיוביות. יש לי משפחות אומנה שמה שמפריד ביניהן ובין ההורים של הילד הוא רק קיר גבס. במקרים כאלה, ההורה יכול להתערב באופן קבוע בחינוך של הילד, וזה מקשה מאוד על משפחת האומנה להקנות לו ערכים, משמעת ותחושת שייכות. היו מקרים שבהם סבים שמשמשים אומנת קרובים ניסו להציב גבולות לילד, אבל הוא פשוט ברח לדירה של הוריו שמעבר לדלת. ואולם יש גם הורים שמנצלים את העובדה שהילד בידיים מוכרות ומשחררים אחריות לגמרי. הם משאירים את כל הטיפול בילד לקרובי המשפחה, ואינם פועלים כדי להשתקם ולנסות להשיבו הביתה. במצבים כאלה ההורים אינם באים לאירועים שקשורים לילד, אינם מפגינים חיבה או השקעה, ויש מקרים שבהם הם אפילו ממשיכים בחייהם, מקימים משפחות חדשות ומולידים ילדים נוספים. נוצר מצב שבו הילד, שחי אצל קרוביו, רואה את הוריו באופן קבוע, אולי אפילו רואה אותם מבלים עם הילדים החדשים שלהם, וזה עלול לגרום לו לתחושות קשות של מועקה, כאב ותחושת נטישה. בעיה נוספת היא המצב הכלכלי של משפחות באומנת קרובים, שבדרך כלל הוא קשה יותר מזה של משפחות אומנת מאגר. במזרח ירושלים, שהיא אזור עם רמת חיים נמוכה יחסית, משפחות אומנה כאלה נאבקות להתמודד עם העלויות הכרוכות בגידול ילד, בייחוד ילד אומנה שיש לו לעיתים קרובות פערים רגשיים ולימודיים שדורשים תשומת לב מיוחדת. לעיתים יש "הקלות" בתהליך האישור של משפחות אומנת קרובים – לדוגמה, מאשרים סבים וסבתות למרות מחלות כרוניות, פער גילים גדול או רמת השכלה נמוכה. זה עלול להשפיע על היכולת שלהם לטפל בילד בצורה מיטבית, לעזור לו בשיעורי הבית או לספק לו את המענה הרגשי שהוא זקוק לו.

תוכלי לשתף אותנו יותר בנושא של אומנת קרובים במזרח ירושלים?

אומנת קרובים היא המודל הנפוץ ביותר של אומנה, לא רק במזרח ירושלים אלא בכלל בארץ, ובשנים האחרונות רואים היו 2019 שהוא נפוץ יותר ויותר. כשנכנסתי לתפקיד בשנת פחות ילדים שגדלו במשפחות שהוכרו כאומנת קרובים, וב- המספר הזה כבר עלה מאוד. זה קורה בזכות חוק 2023 וא ִִפשר להכיר באופן רשמי 2016- האומנה, שנכנס לתוקף ב במשפחות שגידלו ילדים של קרובי משפחה. החוק הזה לא רק נתן להן הכרה, אלא גם סל זכויות ושירותים – כלים שיכולים לעזור מאוד למשפחות להתמודד עם גידול של ילדים במצבים לא פשוטים. כשנכנסתי לתפקיד, שהיה בעצם על בסיס תקן חדש של רכזת סידור חוץ-ביתי, התברר שיש משפחות רבות בירושלים שכבר מגדלות ילדים של קרובי משפחה שלהן אבל אינן מודעות לזכויות או לשירותים שהן זכאיות להם. לכן הן המשיכו לגדל את הילדים מבלי להיות מוכרות כמשפחות אומנה. חלף זמן עד שהמערכת הבינה את היקף הבעיה והחלה לפעול בנושא. מאז כניסתי לתפקיד אנחנו עושים מאמצים גדולים לזהות משפחות כאלה, להעלות את המודעות לנושא ולהכיר בהן כמשפחות אומנה. היום המודעות לנושא הזה כבר גבוהה הרבה יותר, הן במחלקות הרווחה והן בקהילה עצמה. נוסף על כך, היום אנחנו מקפידים לחפש לילד שזקוק לאומנה קודם כול פתרון אצל קרובי המשפחה שלו. זה חשוב, כי ככה הילד אינו עובר לסביבה זרה לגמרי – הוא נשאר עם אנשים שהוא מכיר ואוהב, וזה נותן לו תחושת ביטחון. באמת אפשר לראות איך המודעות הגוברת מובילה לכך שיש עוד ועוד משפחות קרובים שמוכרות כאומנה, וזה שינוי מאוד משמעותי.

אני מניחה שלמודל הזה יש גם יתרונות משמעותיים. מהם לדעתך היתרונות הבולטים של אומנת קרובים?

למרות הקשיים, יש המון יתרונות לאומנת קרובים. קודם כול, הקרבה הגיאוגרפית של המשפחה מאפשרת לילד להישאר

נקודת מפגש I 26