מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 28 - ינואר 2025

גלפ לטיל

לעיתים מלוות את הילד לאורך שנים רבות, ומשפיעות על תפיסתו העצמית ועל יחסיו הבין-אישיים. בני נוער אשר חוו התעללות נוטים להיות בעלי דימוי עצמי נמוך ולהתמודד עם תחושות אשמה, בושה, שנאה עצמית וחוסר יכולת. התפיסה העצמית השלילית מביאה לא פעם גם לצורך, מודע או לא מודע, לענישה עצמית אשר מתגלמת באקטים של פגיעה עצמית. כך למשל מספרת נערה שנפגעה מינית לאורך שנים: כשהמחשבות האלו נכנסות, אני לא מצליחה להפסיק אותן. אני חושבת למה הסכמתי לכל הדברים האלה, למה לא התנגדתי יותר, למה לא סיפרתי להורים שלי. אני כל כך שונאת את עצמי ונגעלת מעצמי לפעמים, שבא לי להוציא את כל הכעס והשנאה בחתכים. היום אני כבר כמעט לא עושה את זה, אני לא רוצה יותר להכאיב לעצמי ולמשפחה שלי, אבל הרבה זמן ככה סגרתי עם עצמי חשבון. (לא) רק תשומת לב: קווים מנחים להתמודדות עם פגיעה עצמית של מתבגרים עד כה תיארתי את האופנים השונים שבהם התעללות בגיל הילדות וההתבגרות עשויה להסביר את הפנייה לשימוש בפגיעה עצמית. תיארתי כיצד הפגיעה העצמית מהווה אמצעי לוויסות עצמי, "מספרת" את החוויה הטראומטית שטרם ניתנו לה מילים, ממלאת מגוון פונקציות בין-אישיות, ולמרבה הצער – גם מבטאת את תחושותיה השליליות של המתבגרת כלפי עצמה. על אף הפונקציות המשמעויות אשר הפגיעה העצמית ממלאת, צוותי חינוך וטיפול מתקשים לעיתים להתמודד עימה. הקושי בהבחנה בין פגיעה עצמית ובין אובדנות, "השם הרע" שיצא לפגיעה העצמית כהתנהגות מניפולטיבית וחקיינית, והעובדה שמתבגרים רבים אינם מעוניינים לוותר עליה – כל אלו מעוררים לעיתים קרובות תסכול, כעס, חוסר הבנה וחוסר אונים אשר מיתרגמים ). באופן טרגי, תגובות 2022 , לתגובות שליליות ולא אמפתיות (פלג אלו מייצרות מצוקה, מאשרות את הנחתו של המתבגר שחווה התעללות שהוא יכול לסמוך רק על עצמו, ובכך מחזקות את הצורך בפגיעה העצמית ואת ההסתמכות עליה. כיצד, אם כן, יש להגיב להתנהגות שהיא הרסנית בפני עצמה אך בד בבד ממלאת פונקציות חשובות, ואף חיוביות, עבור המתבגר? • כאשר פגיעה עצמית של מתבגר נחשפת, יש להעביר מסר שההתנהגות עצמה אינה רצויה ואינה מקובלת, אך גם שהיא מבטאת מצוקה או קושי הראויים להקשבה ולמענה. מומלץ לעודד את המתבגר לשתף בגורמים שהביאו לאקט הפגיעה העצמית, ובקיומם של קשיים באופן כללי. • בהמשך ליצירת שיח ראשוני אמפתי, המתייחס לפגיעה העצמית כמבטאת מצוקה, יש להפנות את הילד להתערבות מקצועית מתאימה. לעיתים נדרשת הערכת מסוכנות המסייעת בהבחנה בין אובדנות לפגיעה עצמית, ולעיתים

, אשר חווה אלימות פיזית מצד 16 כך סיפר למשל עומרי, בן לא האמנתי שהוא שוב מתהפך עליי אביו המצליח והנערץ: ככה. רק לפני רגע הכול היה טוב ופתאום הוא כאילו מישהו אחר, משתולל, כולו אדום, צועק... הרבה זמן הרגשתי כאילו יש לי שני אבות, לא אחד... גם שנאתי את זה שרגע אחד אני הכי סבבה ורגע אחרי זה אני ילד קטן, מת מפחד... אז פשוט לא הייתי חושב על זה, הרבה זמן סיפרתי לעצמי שהכול טוב במצבים אלו הפגיעה העצמית ממלאת תפקיד וזה הכי נורמלי. משמעותי ביותר מאחר שהיא מספרת דרך הגוף את מה שהנפש והשכל עדיין אינם מסוגלים לומר באופן ישיר. הפגיעה העצמית מספרת את תחושות האימה, את ההתקפה האלימה על הגוף ועל הנפש, ואת חוסר האונים והפגיעוּת אשר המתבגר יודע ואינו יודע, מבין ואינו מבין. פגיעה עצמית בהקשר בין-אישי באופן טבעי, התעללות בגיל הילדות משפיעה במידה ניכרת על האופן שבו המתבגר תופס יחסים בין-אישיים ומתנהל בתוכם. ההתעללות פוגעת ביכולתו של המתבגר לסמוך על אחרים, לתת בהם אמון ולראות בהם שותפים לחוויות נעימות, לקרבה ולאינטימיות. מתבגרים אשר חווים תחושות מסוג זה עשויים לחוות בדידות ובידוד, להתקשות ביצירת קשרים משמעותיים ולשחזר ביחסיהם עם מבוגרים ועם בני קבוצת השווים דינמיקות יחסים שליליות ופוגעות. במצבים אלו היחסים הבין-אישיים הופכים למקור מצוקה בפני עצמו, ובכך מגבירים את הסיכון לפגיעה עצמית. כמו כן, בהיעדר מיומנויות ליצירת קשר ותקשורת, הפגיעה העצמית מאומצת לעיתים כאמצעי לביטוי מצוקה וכעס, ולהעברת מסרים שהמתבגר מתקשה או חושש במבט לאחור, אני :23 לבטא באופן ישיר. כך אומרת דורון, בת מבינה כמה כל הפגיעה העצמית שלי הייתה ניסיון להגיד להם [להורים שלי] שקורה משהו. בגיל ההתבגרות חשבתי שזה רק אני לעצמי, אבל בדיעבד אני רואה כמה כל חתך שעשיתי לעצמי היה צעקה של 'תראו מה קורה לי, אני לגמרי הולכת לאיבוד!'... ידעתי שהם לא יבינו אם אני אספר להם על הדיכאון, על הבעיות עם האוכל, אז פשוט הייתי חותכת וכנראה מקווה איכשהו שבסוף הם יגלו ויגידו משהו. "ניסיתי להגיד להם שקורה משהו"

"ככה אני סוגרת עם עצמי חשבון"

פגיעה עצמית ודימוי עצמי התעללות פיזית, מינית ורגשית אינה מסתיימת עם תום האירוע הטראומטי אלא מייצרת אדוות של השפעות שליליות אשר

נקודת מפגש I 8