מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 29 - יולי 2025

דוד אולימ לבנע

• סטיגמות חברתיות וחוסר הבנה לגבי אוטיזם עלולים מיסוך: לגרום לכך שמתעללים לא ייתפסו כאחראים למעשיהם, משום שהתנהגות הילד תיוחס לאוטיזם עצמו. ילדים החשופים ליחס משפיל של בני משפחתם או של מטפלים אחרים מתויגים במהירות כמי שבוודאי לא הבינו נכון את כוונת הגורם המטפל. סימפטומים מדאיגים, אשר היו עשויים לעורר חשד שמשהו לא תקין מתרחש בחייו של הילד, מיוחסים לעיתים קרובות למאפיינים של האוטיזם. התוצאה היא שגם כאשר הילד מפגין סימני מצוקה, הרמזים "מתפספסים" על ידי הגורמים בסביבה, ההתעללות נמשכת והילד אינו מקבל את הסיוע שהוא זקוק לו.

שונים ולכן אינם ראויים לאהבה או קבלה". ילדים אלו הופכים לעיתים קרובות למבוגרים מתבודדים וחשדנים אשר מתקשים מאוד לתת אמון בסביבתם – בקשרים אישיים או מקצועיים או אפילו במערכות תמיכה. קושי זה במתן אמון מגביל את יכולתם לבקש עזרה, לשתף במצוקותיהם ולבנות רשת ביטחון, ובכך הוא יוצר מעגל סבל קשה הממשיך להדהד לאורך חייהם.

סימני זיהוי להתעללות רגשית בילדים עם אוטיזם

זיהוי התעללות רגשית בילדים עם אוטיזם הוא אתגר מורכב, בשל הדמיון האפשרי בין חלק מסימני המצוקה למאפייני האוטיזם עצמם. עם זאת, ישנם סימנים מחשידים הדורשים תשומת לב מיוחדת. ככלל, כדאי לתת את הדעת על כל שינוי התנהגותי, פתאומי או הדרגתי: • עלייה באגרסיביות (כלפי עצמם התפרצויות זעם בלתי מוסברות: או כלפי אחרים), התנהגויות חדשות של פגיעה עצמית (לדוגמה, נשיכות, חבטות ראש) או החמרה בהתנהגויות קיימות, דיבור על רצון או כוונה לפגוע בעצמם. • נסיגה במיומנויות שכבר נרכשו (לדוגמה, הידרדרות תפקודית: נסיגה בשפה, אובדן מיומנויות טיפול עצמי), ירידה בביצועים אקדמיים (אם רלוונטי) או קושי בתפקוד יומיומי. • התנהגויות חזרתיות מוגברות או החמרה במאפייני האוטיזם: שונות מהרגיל, החמרה בנסיגה חברתית, התבודדות מוגברת או הימנעות חריגה מקשר עין. • סימני חרדה (התקפי פאניקה, חרדת נטישה, מצוקה רגשית: דאגנות יתר), דיכאון (אדישות, חוסר עניין בפעילויות מהנות, שינויים בתיאבון או בשינה), עצבנות יתר או אי שקט, ובמצבים OCD חמורים – התפתחות של הפרעות נפשיות נלוות, ובכלל זה ואף מצבים פסיכוטיים. • תלונות תכופות על כאבי בטן, כאבי ראש או תגובות פיזיות: מחלות לא מוסברות. קשיי שינה, סיוטים או הרטבת מיטה (לאחר שכבר התבססה גמילה). • פחד, חרדה או הימנעות עקבית מאדם קשר לאדם ספציפי: מסוים (הורה, בן משפחה, מטפל). הילד עשוי להפגין שינוי התנהגותי קיצוני בנוכחות אותו אדם.

השלכות ההתעללות הרגשית בילדים עם אוטיזם

התעללות רגשית, אף על פי שאינה משאירה סימנים פיזיים גלויים, מערערת מן היסוד את תחושת הביטחון העצמי והערך העצמי של הילד. עבור ילדים עם אוטיזם, אשר מתמודדים ממילא עם אתגרים חברתיים מורכבים ועם קשיי קבלה מצד הסביבה, ההשפעה של מסרים שליליים כגון "חוסר ערך", "אשמה" או "אי התאמה" הופכת להרסנית במיוחד. כמי שנדרשים לנווט ללא הרף בעולם שאינו מותאם לצורכיהם, לעיתים קרובות ללא "מפה" ברורה להבנת נורמות חברתיות או רמזים עדינים, התעללות רגשית מחמירה ומעמיקה אצלם תחושות קשות של חוסר שייכות ואי הבנה. התוצאה היא שרבים מהם מדווחים על חוויית חיים של חוסר אונים, ייאוש ואף דיכאון הנע מאדישות וחוסר עניין עד למחשבות אובדניות. במקרים חמורים, המצוקה הרגשית העצומה עלולה להוביל להתנהגויות של פגיעה עצמית, כאמצעי להתמודדות עם כאב בלתי נסבל או כביטוי לחוסר היכולת לבטא את המצוקה בדרכים אחרות. הסיכון לאובדנות באוכלוסייה זו גבוה במידה ניכרת מהסיכון באוכלוסיות אחרות, מה שמדגיש את הדחיפות .)Chen et al., 2017( בזיהוי ובטיפול יתר על כן, חוויות חוזרות של התעללות רגשית מערערות באופן דרמטי את יכולתו של הילד לבטוח באחרים וליצור קשרים בריאים בעתיד. הבסיס לאמון, שנבנה לרוב דרך אינטראקציות חיוביות ועקביות, נפגע כאשר דמויות משמעותיות (הורים, מטפלים, מורים) או קבוצת השווים פוגעות רגשית. ילדים אלה עלולים לפתח דפוסי התקשרות לא בטוחים, שיכולים להתבטא בהימנעות מוחלטת מקשרים אינטימיים מתוך פחד מדחייה או מפגיעה חוזרת או, לחלופין, להיקלע שוב ושוב למערכות יחסים פוגעניות, מכיוון שדפוסים אלו הפכו למודל היחסים המוכר להם. כשמדובר בילדים עם אוטיזם, שמערכות היחסים שלהם עם בני גילם מאופיינות לא פעם בבריונות, בדחייה חברתית או בחוסר הבנה, התעללות רגשית מחמירה את הדינמיקה הזאת. היא מעמיקה את תחושת השונות והזרות, ומקבעת את האמונה ש"הם

נקודת מפגש I 72