מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 29 - יולי 2025

יטידור םתורו ילארשי יונ

נפשי. נוסף על כך, נמצא קשר בין תמיכה זו ובין הצלחה לימודית, המשפיעה בהמשך גם על בריאות נפשית ופיזית, על תעסוקה ועל הכנסה בבגרות. גם הקהילה ממלאת תפקיד חשוב בבניית חוסן. קשרים חברתיים, תמיכה, לכידות שכונתית ומעורבות קהילתית עשויים להגן על ילדים מפני השפעות של התעללות רגשית. כך למשל, ילדים החיים בשכונה מלוכדת נוטים להפגין פחות מופעים של חרדה ודיכאון. מחקר אורך, שנערך בארצות הברית על ידי דימרציו ואחרים ), ביקש לבדוק אם מסגרת בית ספרית ו/ DiMarzio et al., 2025( או קהילתית תומכת משפיעה על הקשר בין הזנחה או התעללות . המחקר גייס משפחות רגשית ובין רווחתו הפסיכו-סוציאלית של הילד מסביבות שונות ברחבי ארצות הברית, ואסף נתונים מהאימהות או המטפלים העיקריים ומהילדים בנקודות זמן שונות – בלידה ובגילים: . במחקר הנוכחי השתמשו בנתונים מהסבב החמישי 22- ו 15 ,9 ,5 ,3 ,1 . דגימת המחקר המקורית 15- ו 9 והשישי, כאשר הילדים היו בני משפחות, והמחקר הנוכחי השתמש בנתונים של 4,898 כללה משפחות. 3,475 המחקר השתמש במדדים מגוונים להערכת הקשר בין התעללות רגשית בילדות ובין תוצאות פסיכו-חברתיות בגיל ההתבגרות, תוך בחינת תפקידן הממתן של תמיכה מבית הספר ותמיכה מהקהילה. ) נמדדו התעללות והזנחה רגשית באמצעות 9 בסבב החמישי (גיל דיווח של ההורה או של המטפל העיקרי בשאלון מתוקף, אשר כלל שאלות על התנהגויות פוגעניות מבחינה רגשית ועל כאלו המעידות על הזנחה רגשית, כגון פגיעה מילולית, הפחדה, התעלמות מצרכים רגשיים והיעדר השגחה מצד ההורה או המטפל. בסבב השישי (גיל ) נמדדו תמיכה קהילתית ותמיכה בית ספרית. התמיכה הקהילתית 15 הוערכה באמצעות מדד ללכידות שכונתית ומדד למעורבות בפעילויות חוץ-לימודיות. התמיכה הבית ספרית נמדדה על פי תחושת שייכות לבית הספר ותפיסת האקלים הבית ספרי, הכוללת תחושות של אכפתיות מצד המורים ויחסי כבוד בין תלמידים למורים. נוסף על כך, בשני הסבבים נמדדה הרווחה הפסיכו-סוציאלית של הילדים באמצעות שאלון התנהגותי שמילא ההורה או המטפל. השאלון כלל שמונה תתי-סולמות (כגון תוקפנות, חרדה, בעיות קשב ועוד), ומהם גובשו שני מדדים עיקריים: מופעים מופנמים (כגון חרדה, דיכאון, הסתגרות רגשית) ומופעים מוחצנים (כגון תוקפנות והפרת כללים).

בקרב קבוצת הנשים ללא הפרעות אכילה, אשר הייתה קבוצת ביקורת, לא נמצאו קשרים מובהקים של המשתנים המתווכים. עם זאת, נמצא קשר ישיר בין חוויות של התעללות רגשית בילדות ובין דימוי גוף שלילי, מה שמעיד שהתעללות רגשית משפיעה על הדימוי העצמי גם בהיעדר אבחון של הפרעה קלינית. התרומה המרכזית של המחקר היא בהצגת מודל תיווך מרובה, שבוחן בו-זמנית כמה מנגנונים פסיכולוגיים המתווכים את הקשר בין התעללות רגשית בילדות ובין סימפטומים של הפרעות אכילה – גישה חדשנית לעומת מחקרים קודמים שהתמקדו בכל מנגנון בנפרד. המודל מאפשר להבין טוב יותר את התמונה המלאה והמורכבת של השפעת התעללות רגשית בילדות על סימפטומים של הפרעות אכילה בבגרות. כמו כן, באמצעות מודל זה המחקר מראה שיש מנגנונים משותפים למגוון הפרעות האכילה (כגון אלקסיתימיה וערך עצמי נמוך), לצד מנגנונים ייחודיים לכל הפרעה (כגון אימפולסיביות או רגישות לעונש). ממצא זה תורם להבנה שאף על פי שלאנורקסיה ולבולימיה יש מאפיינים שונים, ייתכנו גם שורשים רגשיים דומים שנדרש לתת עליהם את הדעת. עם זאת, ההבדלים בין שתי התופעות דורשים התאמה אישית של טיפול בהתאם למנגנונים הפסיכולוגיים הייחודיים המשפיעים. , המחקר הנוכחי מביא איתו הבנה מדויקת יותר של השפעותיה לסיכום של התעללות רגשית בילדות על הפרעות אכילה ולהבנה שהפרעות אכילה אינן רק עניין של אוכל או משקל – אלא יש להן קשר עמוק למנגנונים פסיכולוגיים פנימיים. תובנות אלה מהותיות לפיתוח התערבויות טיפוליות מדויקות יותר, מותאמות אישית ובעלות רגישות למאפיינים הרגשיים והקוגניטיביים של נשים שחוו התעללות רגשית בילדות ונאבקות בהפרעות אכילה בבגרות. תפקידם של בתי הספר והקהילות מעגלי הגנה: בקידום חוסן בקרב ילדים שחוו התעללות רגשית )DiMarzio et al., 2025( להתעללות רגשית בילדות השלכות עמוקות ורחבות היקף על מגוון היבטים התפתחותיים, רגשיים, חברתיים ולימודיים. נוכח ההשלכות הללו, עולה חשיבותן של מסגרות החיצוניות למסגרת המשפחתית — ובראשן בית הספר והקהילה. מסגרות אלה יכולות לשמש מקור תמיכה מרכזי לחוסן והגנה לילדים החווים הזנחה או התעללות רגשית. במציאות היום ילדים מבלים את רוב זמנם מחוץ לבית, בעיקר במסגרת הבית ספרית, המהווה סביבה עשירה בגורמים התומכים בהתפתחות חיובית. מחקרים מצביעים על כך שקשרים חיוביים עם מורים ותחושת תמיכה מהסביבה הבית ספרית מסייעים בבניית חוסן נפשי, קשורים לרווחה הרגשית-חברתית, למעורבות לימודית גבוהה ולתחושת איזון

נקודת מפגש I 88