מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 4

הטיפול בטראומה העקיפה של הצוות: "אני מקפידה לאפשר לצוות אוורור של הרגשות, כך למשל אנחנו משלבים בילוי מחוץ למרכז עם הרצאה מקצועית, ואנחנו מקפידים מאוד על הדרכות וישיבות צוות בתוך המרכז". האוכלוסייה המגיעה אל המרכזים : וייסבורד משתנה ממרכז למרכז. "למרכז רימונים מגיעה אוכלוסייה הטרוגנית מאוד. המיקום שלנו עושה אותנו כתובת לאוכלוסייה יהודית ולאוכלוסייה ערבית, אנשים מיישובים חזקים באזור וגם מיישובים חלשים יותר". היא מוסיפה: "מגיעים ילדים שנפגעו פגיעה חד-פעמית וילדים שנפגעו פגיעות ממושכות, מקרים של גילוי עריות, אונס קבוצתי, סחיטה על רקע מיני וחשיפה לפורנוגרפיה באופן שמערער את הילד. זאת ועוד: ייחודי למרכז שלנו הטיפול בפגיעות מיניות בין ילדים, שבהן השירות הפסיכולוגי החינוכי אינו מטפל". מרכז טיפולי בעל אופי שונה לחלוטין הוא מרכז "בליבנו" המנוהל על- בת שבע ידי העובדת הסוציאלית . המרכז, המטפל באוכלוסייה שיינין חרדית, ממוקם בבני ברק ומשרת את אוכלוסיית בני ברק, קריית ספר ואלעד. שיינין מספרת על ההיסטוריה של הקמת המרכז הייחודי שלה. : "התחלתי את הטיפול בפגיעות שיינין מיניות הרבה לפני שהחל הפרויקט המשותף למשרד הרווחה, קרן רש"י והביטוח הלאומי. באותה עת ניהלתי את המרכז לילד ולמשפחה ששירת את האוכלוסייה החרדית ונתן מענה טיפולי לצורכי ילדים ומשפחותיהם. בעבודתי גיליתי שמי שעברו פגיעות מיניות הם הפגועים ביותר מבין המטופלים. לא היה לי ידע מספיק בנושא, ואת

: "יש מקרים מורכבים מאוד סלוצקי שמעלים שאלות משפטיות. למשל, כדי לטפל בנערה שאביה פגע בה מינית אנו חייבים, נכון להיום, לקבל את הסכמתו של האב הפוגע. מכאן עולה השאלה אם אנחנו יכולים לאפשר לקטין לבוא אלינו בלי הוריו. היה לנו מקרה שבית משפט שדן בתביעה של פגיעה מינית בתוך המשפחה ביקש לראות את התיק הטיפולי. נשאלת השאלה מה אפשר להראות ומה לא, ואילו השלכות יהיו לכך על המטופל ועל הקשר הטיפולי. מעבר לסוגיות המשפטיות, אנו עסוקים, למשל, בשאלה איך לצרף לטיפולים במרכזים את ילדי הפנימיות שזקוקים לטיפול מורכב יותר". המודל שסלוצקי מתארת לא יוכל להתקיים בלא המסירות של עובדי , ד"ר וייסבורד המרכז. כך למשל מספרת מנהלת מרכז רימונים ומרצה במכללת צפת ובאוניברסיטת חיפה: "באחד מימי שישי בצהריים, בשעה שהייתי עם משפחתי בביתי, קיבלתי בטלפון דיווח על אב שפגע מינית בבתו בת . פקידת הסעד שטלפנה סיפרה 13- ה שאֵם המשפחה 'מפורקת'. במקרה כזה אי אפשר לחכות. התערבתי מיד, כי מניסיוני זה תורם להפחתת הטראומה המשנית של שאר האנשים במעגל הפגיעה". מוסיפה: "הטיפול במקרים וייסבורד אלו נעשה תמיד עם עוד עובדת. האחת מטפלת בבן משפחה אחד והשנייה בבני המשפחה האחרים. אחרי הערכה ראשונית יושבים עם אגף הרווחה שהפנה את המשפחה לטיפול. הם אלו שמנהלים את המקרה ואנו חושבים יחד אם יש צורך בטיפולים נוספים למשפחה". הוא וייסבורד עוד נושא שמדגישה

והשירותים החברתיים. בסוף שנת הנושא יעבור לטיפול בלעדי של 2012 משרדנו. עד אז אנו מחזקים את מודל המרכז באמצעות מחקר מלווה". מה הייחוד של עבודה במסגרת מרכז? סלוצקי: "הטיפול במסגרת מרכז מאפשר התמקצעות, דבר שלא מתאפשר כאשר מטפלים יחידים עובדים בשטח. במרכז מתפתח ידע מקצועי ויש פיקוח על אופן העבודה, ועוד רכיב חשוב הוא העבודה במסגרת צוות. מדובר בעבודה מורכבת מאוד". האם פריסת המרכזים מבחינה ארצית מספקת? : "עדיין לא. מודל העבודה סלוצקי במרכז נבנה בתהליך. בשנה הקרובה עתידים לקום מרכזים חדשים עם שלוחות במקומות שונים. במקומות שעדיין אין בהם מענה אנו נותנים למחוזות תקציב בהתאם לצורכיהם, והילדים שם מטופלים בידי מטפלים מומחים". כיצד יעבדו המרכזים? : "כל מרכז ישרת קבוצה של סלוצקי יישובים. תהיה ועדת היגוי יישובית שתדאג לרצף הטיפול ויהיה אפשר להיוועץ בה במקרים מורכבים, ותהיה ועדת ביצוע שהיא המוציאה לפועל של ההחלטות, חושבת ומתכננת את העשייה היומיומית. המרכזים עצמם יהיו בנויים מצוות טיפולי קבוע ובו עובדים סוציאליים ופסיכולוגים בעלי מומחיות במגוון שיטות טיפול, כגון טיפול דיאדי וטיפול משפחתי. המרכזים יהיו מקור להנחלת ידע לאנשי המקצוע בקהילה באמצעות הרצאות וימי עיון ייחודיים. על-פי דרישתי יהיה מפקח ארצי על פרויקט המרכזים". האם יש סוגיות מיוחדות שמעסיקות אתכם סביב הטיפולים במרכז?

נקודת מפגש 14