מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 4
יראה לו בשמחה, בלי להבין שזה עלול להיות מסוכן". כיצד אוכלוסייה ש"אינה יודעת" על פגיעות מיניות קיבלה את הקמת המרכז? : "היה תהליך מורכב מאוד שיינין שדרש עבודת שכנוע של רבנים, מורים ומנהיגים של העדה החרדית. כאשר רציתי לפתוח את המרכז, רבים חשבו שאצלי 'משהו לא בסדר'. שאלו מה גורם לאישה שאינה בעלת תשובה לעסוק בכך. הדרך הייתה ועודנה קשה מאוד. לאט-לאט פעלנו להכרה בחשיבות עבודת המרכז ולהעלאת
את האוכלוסייה הדתית והחרדית. האוכלוסייה החרדית אינה מודעת לנושא של פגיעה מינית. מדובר בציבור תמים מבחינת הידע שלו, בין היתר מאחר שאין חשיפה למדיה. התפיסה של רוב הציבור היא שהעולם הוא מקום טוב ובטוח. הילדים בחברה החרדית נתונים בסיכון גבוה ביותר להיפגע הן בתוך המשפחה והן מחוצה לה מאחר שמלמדים אותם שסיוע לזולת הוא מצווה חשובה. כך למשל, אם אדם זר יפנה אל ילד ויבקש שיראה לו היכן בית הכנסת כי הוא צריך לשירותים – הילד
ההכשרה קיבלתי מהמרכז לסיוע לנפגעות פגיעה מינית בתל אביב. שם לימדו אותי ואת חברי הצוות במרכז לילד ולמשפחה את הנושא, ובכלל זה התייחסות לטיפול באוכלוסייה החרדית, שהיא אוכלוסיה מיוחדת. קיבלנו מהם קורסים והדרכות ללא תשלום. כאשר הרגשנו מומחים לטיפול בנושא, וזה היה כמה שנים לפני הקמת המרכז, פנינו ל'אשלים' ולמשרד הרווחה שהיו הראשונים שטיפלו בנושא". מה מיוחד במרכז שאת מנהלת? : "כאמור, המרכז שלי משרת שיינין
נקודת מפגש 15
Made with FlippingBook HTML5