מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 4

התכנית הלאומית לילדים ובני נוער בסיכון

טליה חסין

מידע שיטתי ומקיף על ילדים בסיכון ועל מאפייניהם ביישובים כה רבים בעת ובעונה אחת ועל-ידי אנשי מקצוע שונים. חשיבות התהליך של איסוף המידע נובעת גם מכך שאנשי המקצוע השונים התחייבו לאתר ילדים על- פי מכלול תחומי חיים וצרכים שאינם מוגדרים על-פי-רוב בתחום אחריותם. קבלת האחריות לילדים בסיכון על-ידי כל אנשי המקצוע ומחויבותם לאתר ילדים על-פי מגוון צרכים בתחומי חיים שונים הן צעד חשוב בקידום שיתוף הפעולה בין אנשי המקצוע וביצירת מערכת שירותים מתואמת וכוללנית. המחקר על מאפייני הילדים שביצע מכון ברוקדייל מומן בסיוע התכנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון, משרד הרווחה והשירותים החברתיים. להלן פירוט הממצאים העיקריים שעלו במחקר. אומדנים של מספר הילדים בסיכון • 156,024 ביישובי התכנית אותרו ילדים ובני נוער בסיכון, שהם מסך כל הילדים המתגוררים 16% ביישובים הללו. מחד גיסא, אפשר להניח ששיעור • הילדים בסיכון בישראל (במדינה כולה) יהיה נמוך משיעור הילדים ובני הנוער שאותרו ביישובי התכנית, מכיוון שיישובי התכנית

מהשירותים המרכזיים העובדים עם ילדים ובני נוער: שירותים אוניברסליים: תחנות • ,)3-0 לבריאות המשפחה (בני ), בתי ספר 5-4 גני ילדים (בני .)17-6 יסודיים ועל-יסודיים (בני שירותים מטפלים: המחלקות • לשירותים חברתיים (ובמסגרתם עובדי משפחה, עובדי נוער וצעירים, שירות לצעירים וצעירות מתבגרים ועובדי טיפול בהתמכרויות), שירות המבחן לנוער, שירות ביקור סדיר ויחידות לקידום נוער. הנתונים נאספו באמצעות טפסים שאנשי המקצוע מילאו באינטרנט באתר שירות האינטרנט הממשלתי (תהיל"ה). האומדן של מספר הילדים בסיכון ביישוב נקבע על-פי מספר הילדים בסיכון שאותרו על-ידי השירותים האוניברסליים בתוספת הילדים שנשרו ממסגרת לימודית ודווחו על-ידי השירותים המטפלים. ראוי לציין כי מדובר באומדן חסר, משום שבתהליך לא נכללו כל המסגרות בכל היישובים, וסביר שיש ילדים אשר לא נכללו בנתונים שנאספו. למידע שנאסף יש חשיבות רבה, הן בשל השימוש שנעשה בו לצורך תהליכי תכנון מובנים של שירותים והן בשל הייחוד שבעצם איסוף המידע הזה. בישראל לא בוצע עד כה איסוף של

ממשלת ישראל החליטה לאמץ את המלצות ועדת שמיד לבחינת מצבם של ילדים ובני נוער בסיכון ובמצוקה. בשנת הוחל ביישום השלב הראשון 2007 של התכנית הלאומית לילדים ולנוער יישובים ואגדי יישובים 56- בסיכון ב בישראל באשכולות החברתיים- לפי 4-1( כלכליים הנמוכים ביותר סיווג הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה). עדיפות ניתנת ליישובים ערביים וליישובים שבהם ריכוזי עולים וחרדים, 70- ובסך הכול מופעלת התכנית בכ רשויות מקומיות בישראל. מטרת התכנית הלאומית – לשנות את דרך ההתמודדות של החברה הישראלית עם ילדים ובני נוער בסיכון, כדי להיטיב ולעבות את השירותים המיועדים להם. לרשות היישובים הועמד תקציב נוסף, והועברו אליהם האחריות והסמכות לעשות שימוש מושכל בתקציב זה כדי לפתח מענים לילדים ובני נוער בסיכון בהתאם לצורכיהם, למאפיינים הייחודיים של כל יישוב ולשיקול הדעת של מגוון אנשי המקצוע ביישוב. במסגרת התכנית הלאומית התחייבו היישובים, בין השאר, לעבודה על- פי תהליך מובנה של תכנון וקבלת החלטות המבוסס על מודל שנבנה ונוסה על-ידי צוות מאיירס – ג'וינט – מכון ברוקדייל. השלב הראשון בתהליך היה איסוף המידע על הילדים ובני הנוער בסיכון בכל יישוב. המידע נאסף

נקודת מפגש 17