מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 4

מקורות

האיום בחופש: דרכי .)1992( ' אמיר, ש תל אביב: פפירוס, השפעה של כתות. אוניברסיטת תל אביב. האושר אין לו סוף: על .)1992( ' זהר, ג תופעת הכתות המיסטיות, הקבוצות החדשות והמרתונים הפסיכולוגיים תל אביב: הוצאת סער. בישראל. טראומה .)2005( ' לואיס-הרמן, ג תל-אביב: הוצאת עם עובד. והחלמה. מנהיגות כריזמטית .)1998( ' פופר, מ תל אביב: ואובדן הזהות העצמית. רמות. Anthony , D . & Robbins , T . (1992). Law , social science and the ' brainwashing ' exception to the First Amendment . Behavioral Sciences and the Law , 10, 5-29. Goldberg , L . (1997). A psychoanalytic look at recovered memories , therapists , cult leaders , and undue influence . Clinical Social Work Journal , 25 )1( 71-86. Lalich , J . (1996). Dominance and submission : The psychosexual exploitation of women in cults . Women &Therapy , 19 )4( 37-52. MacHover , F . (1992). Cults : Forensic and therapeutic aspects . Behavioral Sciences and the Low , 10, 31-37. Whitsett , D . P . & Kent , S . A . (2003). Cults and families . Families in Society : The Journal of Contemporary Human Services , 84 )4( 491-502.

קשות בילדיה? האם המדינה על רשויותיה השונות תצליח לבער את הכתות הפוגעניות המשפיעות על מערכת הערכים והאמונות של החברים בהם? וכיצד אפשר לטפל בילדים הללו שנפגעו מהתעללות כה קשה? תודה לעובדים הסוציאליים לחוק הנוער בקהילה שמלווים את הילדים האלו ואת משפחותיהם. עקב בצד אגודל הם הולכים לצִדם, מרגע חשיפת האימה ובזמן שהותם במרכז החירום. בדרך הארוכה להשתלבות נורמטיבית בחברה, הם משמשים אוזן קשבת ומייעצים בכל שלב של ההתערבות והטיפול בילדים. אנחנו רואים חשיבות עליונה בהמשך המחקר ובפיתוח של תכניות שיקום עבור ילדים נפגעי כתות. האמונה והתקווה לשיקום הילדים מחזיקה אותנו במפגש מולם. מי ייתן ויהיה לילדים הפגועים הללו כוח להמשיך...         

חלקי ושכנעה את בתה כי לא ידעה על הפגיעה, גם באירועים שיובל התעקשה ואמרה שהיא כן הייתה במקום. העימות ארך כמה שעות. במהלכו האם אמרה שעצוב לה כי ילדתה סבלה והיא מקווה שתסלח לה על כך. עם זאת, היא התנהגה כשומעת פסיבית המתפלאת על הנעשה בביתה. עבור יובל עצם השיתוף היה פורקן. היא חזרה ואמרה לאִמה שחשוב לדבר על מה שהיה ושאם תדבר זה יקל עליה. יובל אמרה שהיא רואה גם בה קורבן. שאמרו לה שעל-פי החוק מה שנעשה בביתם הוא אסור, והיא בטוחה שזה נכון כי אין הצדקה למעשים שנעשו, וכי יש דרכים אחרות להשפיע על הנפש, דרכים שאינן אלימות, כי אלימות זו לא הדרך וכיום היא בטוחה בכך. יובל סיימה את השיחה באמירה שחשוב לדבר והם ימשיכו בכך גם בפעם הבאה. האם תהיה "הפעם הבאה"? האם האימא תצליח להתפכח מהאמונה העיוורת שהובילה אותה לפגוע

נקודת מפגש 26