מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 4

גואל רצון

מבצע והוא חייב להצליח. מה שסייע להצלחת המבצע היה המידע שהתקבל מהנשים ובה בעת – חוק חדש שנחקק במדינת ישראל בקשר לשעבוד. במשך חצי שנה תכננו את המבצע בסודיות נשים 21 מוחלטת. לגואל רצון היו ילדים שנפלו קורבן למעשיו, 41- ו והיה ברור שאם מידע ידלוף החוצה חייהם בסכנה. המידע שהתקבל היה שכל הקבוצה עברה שטיפת מוח קשה בהנחיה שאם מנהיג הקבוצה ייפגע הם יצטרכו להתאבד יחד. נעצר רצון על-ידי 2010 בינואר המשטרה בחשד ששעבד את נשותיו וביצע בהן ובקטינים עבירות מין.‏ עם מעצרו פורקו הבתים שבהם שכנו נשותיו והילדים והם הועברו למעונות לנשים מוכות. גורמי הרווחה מנסים לעזור לילדים ולנשים לשקם את הוגש כתב 2010 חייהם. בפברואר האישום נגד רצון ובו הואשם, בין

לפרסום כמה מפרטי הפרשה שהייתה נתונה בחקירה סמויה של המשטרה. אחר כך הוגש כתב אישום חמור נגד מנהיג הכת וכמה מחברי הכת. כתב האישום כלל חשדות כבדים מאוד: עבירות מין, תקיפה, התעללות בחסרי ישע ובקטינים, כליאה ושעבוד. חשיפתה של עוד כת שזכתה לפרסום רב משקפת אף היא את הקושי שזיהה צרור – להבחין במה שהעיניים אינן יכולות לראות. את "המשפחה המוזרה משכונת התקווה", הלא היא הכת של 16 גואל רצון, הכירו בעיריית תל אביב שנים. היו ניסיונות לבחון אם הילדים בסיכון, אך לא הגיעו דיווחים מבית ספר או מטיפת חלב שיכלו להעיד על סכנה או פגיעה. כששתי נשים יצאו מהקבוצה והגיעו ביוזמתן לשירותי הרווחה, נוצר שיתוף פעולה בין גורמי הרווחה, המשטרה והפרקליטות, כדי לאסוף מידע. היה ברור שמתכננים

. "יצרנו מספר צרור העיתונאית שלנו", קשר עם המשפחה וכתבת שלנו ישבה אִתם, עם הנשים והילדים. נתקלתי בבעיה. מצד אחד, הדעת אינה מקבלת את האינפורמציה הזאת, אבל בעין – לא ראינו כלום. כלומר, כעיתונאי אני חייב לדווח על-פי נתונים, ומבחינת הנתונים – כלום. לפעמים ההיפך. הדברים נראים סימפטיים. שאלנו את עצמנו – האם אנחנו סתם מקובעים? אנחנו יודעים שבמהלך השנים האחרונות יש התפתחות בכל מה שקשור לחיי זוגיות ומשפחה, המבנה השתנה לגמרי. זה כבר לא הבית הקלאסי – אבא, אימא, ילד; אנחנו מקבלים את כל הצורות. ייתכן שאנחנו שופטים אותם על-פי קריטריונים שלנו?... הכתבה הראתה נשים אוהבות, ילדים שמחים, נראים טוב, כיף להם. אז האם מראה עיניים משקר?... עד כדי כך משקר?!" הותרו 2011 נראה שכן. באוגוסט

נקודת מפגש 28