מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 4

היתר, בעשרות סעיפים של עבירות מין, ובהן אונס, מעשי סדום, בעילה אסורה בהסכמה ומעשים מגונים. רבות מקורבנות העבירות היו קטינות. איך השאלה המתבקשת היא – איך? שנים מתנהלת כת ששירותי 16 במשך הרווחה יודעים על קיומה ואין אפשרות שנים מתרחשות 16 להתערב? איך במשך עבירות מין קשות בקטינות ואי אפשר לדווח? האם הפחד מ"הקבוצה המוזרה" משתק? האם עדיף לעצום עיניים? את השאלה היכן היו שירותי הרווחה? , הזאת הפניתי אל הגברת מיכל רבין מרכזת שירות הילד והנוער במחוז תל , שהייתה שותפה מטעם אביב והמרכז משרד הרווחה בפעילות מקיפה להצלת הנשים והילדים של גואל רצון. "בעבר לא היו לנו סימנים לזהות ילדים נפגעי מסבירה גברת כת, סימנים שיש היום", . "זה היה חלק מהדוקטרינה של רבין הקבוצה, שהם יהיו ילדים טובים בבית הספר – הם הגיעו בזמן, האימהות באו לאסיפות הורים, זה לא הדליק נורות אדומות. דיברו על קבוצה מוזרה בשכונת התקווה. אני חושבת שהיום יש הרבה יותר ערנות לנושא משהייתה בעבר, כי היום אנחנו יודעים מהי כת ובעבר לא ידענו." לדברי גברת רבין, פירוק הכת של גואל רצון הייתה נקודת מפנה בהתייחסות המערכת לתופעת הכתות: "עד אז המשרד בעצם לא טיפל בתופעה, היא לא הייתה ידועה. רק כאשר שתי נשים יצאו מהכת וסיפרו, הבנו ולמדנו מהי המשמעות של להיות בתוך כת ולהיות נפגעת כת." "פתולוגיה חברתית" התפרסמו ארבעה דוחות 1982 מאז שעוסקים בבחינת תופעת הכתות בישראל. רק הדוח האחרון, שהוציא

, מציג 2011 משרד הרווחה בשנת התנגדות נחרצת ביותר לתופעה. 100,000- מעריכים שיש היום כ איש החברים בכתות. הדוח מגדיר מהי כת: "כתות פוגעניות הן קבוצות המתלכדות סביב אדם או רעיון, תוך שימוש בטכניקות של שליטה בתהליכי החשיבה ובדפוסי ההתנהגות, קבוצות אלה מעודדות תלות מנטלית מוחלטת בקרב החברים, מנצלות את חבריהן לצורך קידום מטרות הכת, וגורמות לנזקים נפשיים, פיזיים, כלכליים וחברתיים בקרב חברי הקבוצות, משפחותיהם והקהילה הסובבת." ואלה המלצות הדוח: קמפיין ציבורי נרחב, הכשרת עובדים סוציאליים, הקמת יחידה ייעודית, גִמלה לעוזבי הכתות, הוצאת כתות מחוץ לחוק ותיקון חוק האפוטרופסות. הדוח והמלצותיו החריפות מבטאות את ההכרה בכך שתופעת הכתות היא אכן תופעה שהולכת וצוברת תאוצה גבי זהר, עו"ס קליני בחברה הישראלית. ומטפל פרטני ומשפחתי, משמש יועץ ומטפל במרכז הישראלי לנפגעי כתות. עד היום טיפל במאות 1982 משנת "עבדתי משפחות של נפגעי כתות. בתחנה לטיפול משפחתי והגיעו קבוצת הורים של נפגעי הכת של רינה שני", . "במהלך העבודה, יחד מספר מר זהר עם שני פסיכולוגים, ד"ר דוד גרין ומר עמוס צור, ובהנחיית הפסיכיאטר ד"ר מרדכי קאופמן ע"ה, פיתחנו כלי להתערבות עם משפחות נפגעות כת בפעם הראשונה בישראל." ספר לי על התופעה עצמה, כיצד הפכה הכת מתופעה שולית לתופעה חברתית ומרכזית? "בחמש עשרה השנים האחרונות מדובר בתופעה שהיא סימפטום של

גבי זהר

החברה והתרבות בישראל – השבר הערכי, ירידת קרנן של תנועות הנוער, האינתיפאדות, הכמיהה לשלום שאינה מתממשת, העידן הדיגיטלי, צמיחתו של הרעיון המיסטי מול הרעיון הציוני. יש החרפה ניכרת 2000- בשנות ה בתופעה ולצִדה החרפה בתופעות של אלימות ושימוש בסמים ובאלכוהול. חמש הנקודות שמבטאות את התופעה . מבחינה מספרית מדובר 1 : הן אלה בעשרות רבות של קבוצות ובאלפי . אני מחבר 2 ; בני אדם סביב התופעה את התופעה להקשר התרבותי שלה – ה"ניו אייג'", העידן החדש בישראל. יש לו היבטים דתיים ורוחניים ויש לו גם היבט של "סוחרי האושר" – אותם מנהיגי כתות שמנצלים את הצורך של .3 ; אנשים ברוחניות ובחיפוש דרך תהליך שאנו רואים בשדות אחרים כהתמכרות – אדם זונח את אורח החיים הקודם שלו ומאמץ סגנון חיים חדש ששולט בו, במקום שהוא כאדם יהיה בעל השליטה. בדיוק מה שרואים . מדובר 4 ; בהימורים, סמים ואלכוהול בתופעה משפחתית מערכתית. כלומר, אדם יחיד מצטרף לקבוצה כזו ומערער את הסדר המשפחתי או משפחה שלמה מצטרפת לכת או שהילדים מצטרפים אליה. ההשפעה היא אפוא על עשרות

נקודת מפגש 29