מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 4

. אנו 5 ; אלפי משפחות במדינת ישראל רואים תופעה שהיא לא רק פסיכולוגית פרטנית אלא רואים פתולוגיה קבוצתית או אפילו פתולוגיה חברתית. התופעה משפיעה על חלקים מאוד גדולים של החברה והתרבות." הייתה החרפה של 2000 לדבריך, בשנת התופעה – מדוע זה קרה, לדעתך? "עד סוף שנות התשעים רוב הכתות הגיעו לישראל ב'ייבוא' – מקנדה, מאוסטרליה, מהודו ומארצות הברית. הקבוצות עסקו בעיקר ב'תיקון העולם' מבחינה תרבותית ורוחנית. אני רואה, , תופעה 2000 בעיקר מאמצע שנת של קבוצות שצומחות בישראל, והן ציניות הרבה יותר כי הן למעשה כמעט בלי אידאולוגיה והן מתנהלות סביב גחמותיו ואישיותו של ה'גורו' – גבר או אישה. למעשה, חלה 'עליית מדרגה' בשעבוד של חברי הקבוצות, דרישה להתמסרות טוטלית לקבוצה ולמנהיג, עד כדי יצירת דפוסים של עבדות מודרנית. עושים את זה בטכניקה של שטיפת מוח, יצירת פוביות, רפורמה בחשיבה והתנתקות מהמשפחה. יוצרים מערך שלם של תלות רוחנית מנטלית וכלכלית במנהיג הכת. שמתי לב לעוד תופעה מעניינת – אנשים שמוצאים בכתות מעין מזור לפוסט-טראומה. כרבע מהמצטרפים לכתות עשו זאת על רקע פוסט-טראומטי. מובן שאותם מנהיגי כתות מנצלים באופן ציני את "הפרופיל של המצטרפים לכתות, כפי 17 אנשים בני שאני רואה אותו, הוא שאינם שייכים למסגרת דתית 35 עד אחוזים מהם באים מתוך 98 . כלשהי החברה החילונית של מדינת ישראל. בהסתייגות הייתי אומר שקמו כתות המצב הרגיש הזה." מהי קבוצת הסיכון?

נקודת מפגש 30