מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 4

היא הכול חוץ משמחה, אבל זה המסר שהיא מקבלת מאימא." מה שמעצים את הפגיעה הוא שאין היכרות עם אנשים מחוץ לכת ויש ניתוק מהחברה הנורמטיבית. יעל מוסיפה: "אני חושבת שלילדים נפגעי כתות אין תפיסה נורמלית של מה אמורה להיות המציאות. כל החברה שהילד מכיר נותנת לגיטימציה לפגיעה ואין קול שאומר כי היא אסורה. לעומת ילדים נפגעי התעללות שחיים בקהילה נורמטיבית, לילדים שגדלים במסגרת של כת פעמים רבות אין היכרות עם המציאות של חיים מחוץ לכת. הילד לא נפגש עם גורמי חוץ בבית הספר או בחוגים. הילדים מכירים רק את מי שבכת. כשילד יוצא מתוך הכת, זה רק כדי להעביר את המסר של הכת ולא כדי ללמוד משהו מבחוץ. היבט נוסף הוא טשטוש האני. אין ייחודיות וה'אני' קיים כדי לשמש את הכלל. יש חזרתיות בשמות הפרטיים, במראה החיצוני ובשפה." מוסיפה: "הייחוד הוא שפעמים שרון רבות יש בתוך הכת אידאולוגיה של פגיעה. בכת ישנה קבוצה שלמה שמאשררת את הפגיעה ונותנת לה צידוק. הדמויות שמאשרות את הפגיעה הן דמויות רוחניות מאוד הנתפסות כדמויות סמכות חזקות. אלו אלמנטים קבוצתיים חזקים שמעניקים לפגיעה ממד מותאם מאוד ונכון, וזה פוגע ביכולת של הילד לזהות את הפגיעה. הנזקים מתעצמים." היציאה מהכת כשהילדים יוצאים מהכת, הם עוברים תהליך לא פשוט שמלווה בהרבה כאב ותחושת אובדן. עבור אנשי המקצוע והטיפול זהו צעד קדימה, לעולם ולחיים נורמטיביים יותר, אך עבור הילדים

משתפת אותנו: החוויה שונה. יעל "כשהילדים מגיעים אלינו, הטראומה היא סביב היציאה מהכת – ערערו את עולמם, את תחושת השייכות שלהם. זה רגע משבר רציני מאוד. לעִתים ההורים נלקחים למעצר ואין אפשרות לקיים אִתם קשר. לילדים האלו אין אנשים אחרים שיכולים לתת להם את המענה הרגשי שהם זקוקים לו, אין סבא וסבתא או חברים, ויש בדידות גדולה מאוד. על-פי תפיסתם, כל האנשים מסביב מסוכנים ורעים. לאדם מבוגר שנקלע לתוך כת יש זיכרון של מציאות אחרת, והוא יכול לחזור אליו. יש אנשים מחוץ לכת שיכולים להתאגד ולסייע לו לצאת. לעומת זאת, עבור הילד, כל מי שאחראי לו ויש לו קשר אִתו נמצא בתוך הכת. אין לו מציאות אחרת ואין לו 'אני' משלו." נוסף על חוויית הבדידות, הילדים חווים ניפוץ של הפנטזיה שבתוכה ועל . "עד היום ההורים שלהם בסיסה חיו היו נורמליים, טובים ו'שליחים להפיץ את האור', ואילו העולם היה חוטא . "בבת אחת מתרחש מסבירה יעל ורע", ניפוץ – העולם הוא הנורמלי והטוב, ובעצם הם הגיעו ממקום חוטא וסוטה מהנורמה. החיים נכנסים לערבול, לערעור, ויש פחד גדול מאוד." ההליך הטיפולי כאשר קטין נפגע כת מגיע לטיפול הוא מביא אִתו את ה'פאזל' המורכב של חייו, ונדרשת מאנשי הטיפול מיומנות מיוחדת ורגישה לשם יצירת ברית טיפולית ועבודה טיפולית משמעותית. מהם הדברים שעלינו להביא בחשבון עם יצירת הקשר הראשוני? משיבה: "יובאו בחשבון מאפייני שרון הקבוצה שממנה הגיע הקטין. חשוב לשים לב לעוד משתנה קריטי – האם

להתקרב ממקום לא שיפוטי וליצור קשר ראשוני. זה מורכב מאוד כי ייתכן שההורים מתפקדים טוב מאוד, המבנים והפעילויות מתוחזקים בקהילה וזה מקשה מאוד. במובנים אחרים, אנשים נשלטים בידי המנהיגים והאידאולוגיה של הכת. בעיניי, גם אם זו לא כת אגרסיבית מאוד, זה עדיין צריך להטריד אותנו. בכל מקום שיש פגיעה בחופש המחשבה של האדם וביכולת שלו לצמוח ולגדול אנחנו צריכים לדאוג." מאפייני הילדים – מפגש ראשוני החיים בתוך כת ובצִלה קובעים כללי משחק משלהם. הילדים גדלים עם נורמות וקודים שונים שדורשים מאִתנו ללמוד שפה חדשה ולהכיר עולם אחר. מהם המאפיינים הייחודיים של ילדים נפגעי כתות? עו"ס יעל ארזי, מנהלת מרכז חירום , משתפת אותנו: לילדים נווה מיכאל "במפגש הראשוני עם ילדים נפגעי הכת הם נראים שמורים, צייתנים ומאורגנים. אלו ילדים שאילו הייתי רואה אותם ברחוב לא הייתי מזהה שהם נפגעים. הם מגיבים לסמכות ומורגלים בחברת ילדים אחרים, שלא כילדים נפגעי התעללות שהפגיעות שלהם מוחצנות יותר והן הסיבה להוצאה מהבית. אפשר לראות שהפגיעה חדרה למערכת הערכים והאמונות של הילד – 'פגעו בי כי מגיע לי, כדי שאעלה בהיררכיה בקבוצה, בסולם הרוחניות, או כדי לכפר על חטאי או חטאי הכלל'. ישנן מנטרות של ערכים נוקשים ולא מותאמים. למשל, דרישה מוחלטת לסובלנות או לשמחה גם כשאלה אינם תואמים את המצב הרגשי של הילד. פגשתי ילדה שבוכה בלי קול, הדמעות זולגות ואימא אומרת לה בטלפון 'את שמחה'.

נקודת מפגש 32