מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 4

שחיו כמו המשפחה שלי?' הדילמה שלי כמטפלת היא עד כמה לעמת את השוני המשפחתי-חברתי של מבנה הכת עם המבנה המשפחתי המוכר יותר. אלה שאלות שדורשות מאִתנו גמישות אומרת עוד: יעל מחשבתית רבה." "דילמה נוספת היא עד כמה לפתוח עם הילד את הפגיעות הטראומתיות שחווה. מצד אחד, עלי לשקף לילדים את הנורמלי ואת הזעזוע ממה שעשו להם, ומצד שני, כך הם חיו במשך שנים, וה'טקסים' שליוו את ילדותם היו חלק בלתי נפרד מסדר יומם. האם אני כמטפלת מתעלמת מהפגיעות ומהעונשים הבלתי נתפסים שחוו או מעמתת אותם עם מעשים אסורים שעשו להם?" המפגש של הילדים עם ילדים נפגעים "עד כמה אחרים גם הוא סוגיה סבוכה. לאפשר לאחים להיות בקשר זה עם זה ועד כמה להשגיח? ידוע, למשל, שבכתות הרסניות יש פגיעה של דמויות רבות ולפעמים גם של אחים, כדי לעלות בדרגה ההיררכית בכת. האם המפגשים מקדמים את הילדים או מעכבים את השיקום שלהם? האם האחים מעבירים ביניהם מסרים שאנחנו איננו מבינים ובכך מחבלים בטיפול בילד? איפה הפגיעה בילד קטנה יותר?" מילות סיום – לחבר את חלקי ה'פאזל' דבריה של יעל מותירים אותי בתחושה שאותם ילדים כבר פגועים, אי אפשר למחוק לגמרי את הפגיעה שלהם ובוודאי לא להחזיר את גלגל חייהם לאחור. השאלה היא כיצד אפשר למזער את הפגיעה, היכן הפגיעה בילד קטנה יותר?... שאלה זו ממשיכה ללוות את אנשי הטיפול לאורך כל הדרך, ואין

חיפוש מתמשך אחר מנהיג, תוקפנות ומעברים חדים בין תוקף לקורבן. המענה הטיפולי בשלב זה יתמקד ביציבות חיי הילד, הבנה של מה שהיה, והתמודדות עם אשמה, בושה ואובדן האמונה בדרך. צריך להעניק לילד את המרחב הפשוט להיות ילד – לשחק משחק חופשי ללא פרשנות. יש ליצור מקום בטוח עם המטפלים ולשתף את הילד בהחלטות שקשורות אליו. בחלק העמוק יותר – אני משערת שיש צורך בזמן רב כדי לתת מענה טיפולי. אנו רואים את הנזק שניכר על פני השטח, אבל אי אפשר לדעת מה יהיה בהמשך ולטווח ארוך. הפגיעה ממשיכה לחלחל פנימה. מדובר בפגיעה בנפשם הרכה של ילדים, והפגיעה קשה מאוד." דילמות ילדים נפגעי כתות מפגישים את המטפלים עם דילמות יומיומיות קשות ומיוחדות להם. הדילמות משקפות בעיקר את הפער בין העולמות – עולם הכת והעולם החיצוני. מה שנראה למטפל פוגעני, מזעזע ולא נורמטיבי נראה לילד נפגע כת בריא ומצביע על "אם אני, המטפלת, שייכות ונאמנות. אכיר במציאות זו כמציאות נורמטיבית, אהיה משתפת פעולה עם הפגיעה . "מצד שני, יעל וההתעללות", מסבירה אם אתנגד לה – הרי זו פגיעה במערכת האמונות שבונה את עולמו הפנימי של על החבל הדק הזה נדרשים הילד." להלך אנשי הטיפול. "אחת ההתמודדויות המורכבות ביותר עבור ילדים נפגעי כתות היא המפגש . יעל עם 'העולם שבחוץ' ", מבהירה "אחת הילדות התמודדה עם המבנה המשפחתי שלה (אב אחד שנשוי לנשים רבות) ושאלה: 'האם יש עוד משפחות

לה תשובה ברורה וחד-משמעית. הם נדרשים לתת מענה ייחודי לכל ילד, ברגישות ומתוך התאמה מדויקת של הטיפול לצרכים שלו. מה יהיה מצבם בעוד כמה שנים? האם אותם ילדים יוכלו לחיות חיים נורמטיביים, לפתח מערכות יחסים תקינות? ייתכן שנגזר עלינו לחיות לעת עתה בחוסר ודאות. בד בבד עולה בי תקווה כי היכולת של אנשי הטיפול להשקיע ולהעניק לילדים הוויה אחרת מזו של הכת, לראות בילד מישהו נפרד מן הכת – ילד בפני עצמו, היא תחילת הדרך עבורו לפרידה רגשית מהכת ומהעולם שהכיר, לקראת עולם חדש עבורו, טוב יותר. "אנחנו צריכים לראות ילד שיש לו שם ולא כת", מדגישה יעל. "זה ילד. הוא צעיר מאוד, והוא עבר חיים קשים ומורכבים. עלינו לקחת את חלקי ה'פאזל', לדעת שהילדים עברו חלקים נוראים ויש גם חלקים מתפקדים, לחבר אותם וליצור תמונה שלמה."

נקודת מפגש 34

Made with FlippingBook HTML5