דו"ח הועדה הציבורית - לשינוי מדיניות ביחס לפגיעה מינית בתקופת הילדות - 2021

וקצת פחות חריגים אם הייתי מדברת..."

"המשכתי לקיים מערכות יחסים לא בריאות עם גברים, בחלקן הייתה גם אלימות רגשית ומינית".

נפגעות ונפגעים מעבירים מסרים על 4.2.4

"התחתנתי עם גבר אלים מינית ופיזית כי חשבתי שזה מה שמגיע לי, שאני לא ברמה גבוהה לקבל גבר טוב. חוסר הביטחון שלי בעצמי ובמשפחתי". "התחתנתי בגיל מאוד צעיר עם גבר אלים, וילדתי . אחרי שנה כבר התגרשתי. רק אחרי 23 בן בגיל שהגעתי למקלט לנשים מוכות הבנתי שעברתי אלימות מינית ממי שהיה בעלי..."

ההשלכות החברתיות של הפגיעה המינית

אנו זקוקים לעזרה ותמיכה 4.2.4.1 |

"אני בן חמישים ואני מרגיש כאילו אני רק מתחיל ללכת. אני צריך אימא ואבא, הזנה, ליווי ועזרה בכל התחומים בחיים. אבל אני לבד בעולם, אין לי אף אחד ואני בקושי חי ובקושי מתקיים". "אני יצאתי והתגלגלתי ברחובות ולא היה לי כלום, רק נחשפתי לעוד פגיעות, נפלתי לסמים וכמעט לזנות. הבחורה הפצועה לא יודעת מה קורה איתה, הכול מתערער, אסור להסתובב בחוץ, צריך שיהיה מקום שיגן". "תבינו שאנחנו נפגענו מגיל קטן והפחידו אותנו וניצלו אותנו. קשה לנו מאוד לסמוך על אנשים ועל הסביבה. זה משאיר צלקות מאוד עמוקות וקולות שלא יוצאים מהראש, פלאשבקים, חרדות ועוד כל מיני. תנסו להבין את הפחדים והחששות שלנו ואיך הפגיעה השפיעה עלינו היום". "עוד אחד מהדברים שהכי קשה להסביר ביחס לחיים אחרי פגיעה מינית קשה וממושכת הוא כמה באמת הבדידות שלנו גדולה. לא רק שגדלנו בתוכה בגלל הפגיעה שהמשיכה להתרחש באין מפריע, אנחנו ממשיכות להתקיים בתוכה גם אחר כך. כי קשה לאנשים להתמודד, והם מתרחקים; כי הפגיעה התפקודית של רבות מאיתנו מבודדת ומנווטת אותנו לשוליים; כי כמעט בלתי אפשרי להסביר לאנשים את הקשיים שלך; כי אין עבורנו מסגרות שיקומיות אינטנסיביות באמת, רק מראית עין, ולכן אלה מאיתנו שמצויות במצב קשה ממשיכות להיות הילד החורג של כל מערכת שאנחנו מנסות להיעזר בה. העולם מבהיר לנו באלף דרכים שאין בשבילנו באמת מקום, אין תקציב, אין זמן, אין טעם".

השפעות הפגיעה על תפקוד ועל 4.2.3

"הפגיעה השתתפות פעילה בחברה – התפקודית של רבות מאיתנו מבודדת ומנווטת אותנו לשוליים"

הנפגעות תיארו בעדויות שלהן כיצד השלכות הפגיעה רחבות ופוגעות בממדים רבים של חייהן. הן משפיעות על תפקודן, ולכן משמשות גורם מבודד עבורן: "ההשלכות של הפגיעות קשות. הפחד, חוסר אמון, קושי לייצר קשרים, קשרי עבודה, הרצון למות שעולה. גם היום חיה בניתוק, אחרת לא אוכל לחיות". "יש לי פוסט טראומה מורכבת, אין לי בית יציב, אין בי אמון בעולם, לא יכולה לעבוד, וההצפות....." "היום אני מתקשה לשמור על מקומות עבודה, אני כבר כמעט עשור בהימנעות מקשרים אינטימיים, חובות כספיים עצומים עקב התנהלות מתוך מצוקה ופיצוי, וכל כמה זמן מתפרקת לרסיסים". "רצון לחיות נורמלי [...] ורצון להמשיך במסלול של לימודים בצורה רציפה בלי אלף הפסקות כי פשוט לא מסוגלת נפשית. צורך לתרץ לסביבה מצבי רוח או לתרץ בעבודה כל מיני סיטואציות כי לא רוצה להיות שקופה וחשופה מול כל העולם עם כל מה שעבר עליי... והלקאה עצמית על זה שאני לא פתוחה עם זה, כי בטוח יש סביבי מי שעברה או עוברת חוויות דומות והאחרות או האחרים היו יכולים להרגיש קצת פחות לבד

נסו להבין אותנו 4.2.4.2 |

הוועדה הציבורית לשינוי מדיניות ביחס לפגיעה מינית בתקופת הילדות

61