עקרונות מרכזיים בטיפול בטראומה נפשית

מה עם האובדן?

למרבה הצער האירועים האחרונים כוללים אובדנים רבים בכל המישורים. מאות אנשים נהרגו, אלפים נפצעו, בתים, משקים ויישובים שלמים נהרסו, קהילות התפזרו. אבל טראומטי הופך את תהליך העיבוד וההחלמה לקשה ומורכב יותר. גם בתהליכי אבל חשוב להפריד בין התגובה קצרת הטווח- שבה כמעט כל מופע רגשי יחשב נורמלי, לבין התגובה ארוכת הטווח בה נצפה לראות הסתגלות וחזרה הדרגתית לתפקוד. המודל הדו-מסלולי לאבל ואובדן ( הרחבה באדיבות פרופ' שמשון רובין תוכלו למצוא כאן ) מתאר יפה את אתגר עבודת האבל. לאחר האובדן ניצבים לכאורה מול האדם שני מסלולים: המסלול הראשון הוא מסלול החזרה לחיים, לתפקוד, לבניה מחדש. היתרון של המסלול הזה: הוא מאפשר חזרה לשגרה. החסרון: הוא כולל קטיעה של הקשר עם הנפטר.ת. המסלול השני הוא מסלול הקשר עם הנפטר.ת, העיסוק בו או בה ובמה שהיה. היתרון של המסלול הזה: הוא משמר תחושה של נוכחות של מה שאבד. החסרון: הוא כולל התנתקות מהחיים ולא מאפשר תפקוד. על פי מודל זה, האבל בנוי משני תהליכים מקבילים, של תפקוד וחזרה לחיים, לצד הדומיננטיות של הקשר עם הנפטר. שני התהליכים האלה יכולים להיראות סותרים, בעוד שניתן לקיים אותם במקביל. כמטפלים ומטפלות, כדאי לשים לב לשני הצירים במקביל, ולנסות לתמוך בהתמודדות מתאימה שלא הופכת למקובעת, מנותקת או מוצפת, אלא מנכיחה את שני תהליכי האבל- השמירה והחזרה על התפקוד, לצד הקשר עם הנפטר.ת והרלבנטיות של הקשר איתו.ה גם לאחר מותו.ה.

עקרונות להדרכת הורים

בראש מעייננו נמצא הצורך לראות את מופעי הטראומה של הילד או הילדה ולהגיב אליהם באופן מיטיב. התפקוד והחזרה לתפקוד של הילד או הילדה הם חשובים, וצתריכים להיעשות באופן המותאם לכל אחד ואחת. אם אין מגמת שיפור – זה סימן אזהרה שצריך טיפול של איש או אשת מקצוע. אם יש מגמת שיפור – זה סימן מצוין שהילד.ה בדרך להחלמה. פנו זמן לשיח עם הילדים והילדות. שיח הוא חשוב מאין כמוהו מכיוון שהוא משקף לילדים והילדות שאנחנו, ההורים, הם הכתובת לכל מצוקה או קושי ושאין דבר שאי אפשר לשוחח עליו איתנו. נסו למצוא בתוך העומס זמן, אפילו קצר, אך נטול הסחות עם כל אחד מהילדים והילדות. התבוננו בהם, הקשיבו להם ואז הצטרפו אליהם, היכן שהם נמצאים.

במסגרת השיח, תנו תוקף לחוויה הרגשית של הילד.ה: " זה באמת היה מאוד מפחיד!", " אני מבינה שזה ממש מעצבן", " זה באמת לא הוגן שכך קרה". שימו לב – מתן תוקף לחוויה הרגשית אין משמעותו קבלת ההתנהגות שנגזרת ממנה.

הימנעו מחשיפה לתקשורת – בימים אלו התקשורת מהווה גורם לחץ אדיר המלא בתכנים קשים. טלוויזיה שדלוקה כל היום, אפילו על שקט, מכניסה לסטרס מיותר, על אף התחושה שאין שליטה כשלא מתעדכנים באופן שוטף.

לא להתייאש מלהסביר לילד.ה ולמתבגר.ת שחשוב לא להיכנס ולהיחשף לכל הסרטונים. לדבר איתם על זה ועל מה שהם כן ראו, לשאול איזה תחושות זה העלה בהם ולאפשר שיח בנושא.