עקרונות מרכזיים בטיפול בטראומה נפשית

חשוב לשים לב, בוודאי במצב של אירוע מורכב ומתמשך כמו זה שאנחנו חווים שלזמן יש אמנם מימד אובייקטיבי אבל גם מימד סובייקטיבי וספציפי המשתנה מאדם לאדם. אצל חלק מהא. נשים תיתכן תגובה ראשונית מאוחרת. לעתים ללא סיבה נראית לעין, לעתים בשל שינוי חיצוני ( קבלת בשורה לגבי בן או בת משפחה למשל) או פנימי ( הכרה והבנה של האובדן למשל). מכיוון שכך, חשוב לנסות להבין באיזה מהשלבים נמצא האדם. בנוסף, הזמן הנמדד הוא מסיום האירוע הטראומטי ולמרבה הצער עבור א. נשים רבים שחוו אובדנים מרובים, שמצפים לידיעות על נעדר.ת או שזקוקים להליך שיקום רפואי ממושך האירוע עוד לא הסתיים.

התערבות ראשונית עולם המחקר מלמד על 5 עקרונות מרכזיים ויעילים בטיפול:

.1 .2 .3 .4

תחושת בטחון, בטיחות והחזרת שליטה חלקית – הטראומה שוללת את תחושת השליטה. חשוב לנסות להשיב תחושת שליטה, לפחות חלקית, היכן שמתאפשר.

הרגעה והורדת מתח – רכישת כלים שונים להתמודדות עם מצוקה וקבלת שליטה על רמת המתח הנפשי והפיזי.

תחושת מסוגלות ומועילות אישית וקהילתית – חשוב לתת לנפגעי ונפגעות חרדה לעשות דברים. התחושה של להיות פעיל.ה ומועיל.ה מסייעת להרגשה טובה יותר.

קשר וחיבור – הטראומה יוצרת ניתוק, והטיפול מחזיר את הקשר. בילדים וילדות חשוב להחזיר את הקשר קודם כל עם המטפלים.ות שלהם ( לרוב הורים), ובהמשך למעגלי שייכות גדולים יותר. פיזור יישוב שפונה למקומות שונים עלול לפגוע בתהליך הזה.

.5

תקווה- כשאדם בחרדה, הקשב שלו או שלה מצומצם מאוד ומתמקד ב' כאן ועכשיו' ובהישרדות. הטיפול מסייע לאדם לפתוח מחדש את זווית ההסתכלות ולתת לו.ה תקווה.

עשו ואל תעשו בהתערבות ראשונית ובטיפול

כאמור, בשלב התגובה הראשונית כמעט כל סוג של תגובה נחשב לגמרי נורמאלי. האדם שזה עתה יצא מאירוע מסכן חיים, שחווה אובדנים מרובים, שעוד רחוק מלחזור לתחושת ביטחון עשוי בהחלט להגיב בעוצמה. וזה נורמאלי.

בסטרס החוויה היא דיכוטומית – אני או בסדר או לא בסדר. הטיפול אמור להחזיר את המטופל.ת למצב של רצף, לסקאלה.

אל תעשו

עשו

הפסקת גורמי דחק – חסכים קונקרטיים ( למשל לדאוג לתזונה נכונה).

לא לשקר.

בדיקת הקשר בין ילד.ה למבוגר.ת – האם הילד.ה מתקשר.ת כמו שצריך? האם יש תגובות חריגות של אדם קרוב? האם אדם קרוב סובל מכאבים גופניים וטיפולים שלא תווכו לילד.ה ( למשל טיפול בכוויות).

לא תמיד צריך לא להרחיב במילים.

הפחתת אי הוודאות.

התאמת ההתערבות למצב המטופל.ת.

Pacing and leading – לזהות את המקום בו הילד.ה נמצא.ת, להצטרף אליו.ה ולהוביל אותו.ה צעד אחד קדימה.

להימנע מאמירות כמו "אל תפחד.י" או " תירגע.י". אי אפשר להירגע בפקודה.