סיפור חיים - רבקה הקטנה של הזלוטניקים

הלא גם חזיר לא ראיתי אף פעם בצורה של אוכל... והם - לא הבינו מה רע בתפוז, שהוא כל כך יקר ונדיר. .. בת ארבע עשרה עברתי לבית הספר התיכון. בכתה, בשולחן מאחורי, ישבו שני ידידי האוקראינים, שלמדו אתי גם בבית הספר היסודי, ג'טסקו וחברו. ג'טסקו התגורר בכפר סמוך לעיירה, והתבלט במקצועות כמו ספרות, אוקראינית ורוסית, אבל במתמטיקה היה חלש. הוא היה נער שקט ומופנם. במבחן הסיום באלגברה, ידעתי שקשה לו. ריחמתי עליו ועל חברו. אני סיימתי מוקדם את המבחן. מטמטיקה היה מקצוע שהייתי טובה בו. תי חתכ גיליון

והעברתי אותו

את כל התשובות,

תי כתב , נייר

הם עברו את המבחן בשלום . אבל תודה הם

לאחור.

לא טרחו לומר ל .י

יפה. כשהיו מוציאים לאור עתון

לצייר, וצייר

תי

אהבתי

של בית הספר, יתי הי הכוכבת הראשית. בבית לא התייחסו בכלל לכשרון של י . ציור לא היה משהו ש'נחשב' בע י ני היהודים. לאב הספיק

א שלי, אברהם,

י שהיית תלמידה טובה וחרוצה .

אבל סבתא ? רחל זה היה משהו אחר. אצל סבתא, ש אהבה אות י

מאוד,

יכ ולתי לשבת ולצייר ללא הפרעה. הצבעים היו פשוטים, תי צייר אני ו

על כל

מה

יכולש תי : דפים שעטפו בהם את המצות, מחברות של בית הספר, והכי טוב היה הנייר הלבן שהיו עוטפים בו נעליים חדשות. היתה ל י מורה לציור,

29