סיפור חיים - רבקה הקטנה של הזלוטניקים
: עשר - שנים פרק "יש לי ילדה יהודיה במרתף ."
"יש לי ילדה יהודיה במרתף, " היא אמרה לו.
ודמעות זלגו מעיניו.
בי הביט
יהודי ה הקצין
הוא היה כבן חמישים. הוא בא מקייב . אחר כך סיפר לי ש כל משפחתו נספתה שם.
תי סיפר
"ספרי מה עבר עלייך'', הוא ביקש, ו
אני
וסיפר וסיפר תי , והוא, החייל הקשוח, בכה , ורק ביקש לשמוע עוד ועוד . אני סיפרת י, ולא בכיתי. לא הצלחתי לבכות.
תי
יחפה, אפילו סמרטוטים על הרגליים כבר לא
הייתי
המגפיים
היו לי. הוא הלך לחפש והביא ל י אמנם לא היו זוג, האחד רחב הם היו ימני ושמאלי וכש תי נעל
מגפיים.
והשני צר, אבל
היה
הרגשתי מין אושר
הקצין היהודי היה מרוצה.
.י
ציף אות מ מתוק
הוא
צחק.
"הבטתי במגפיים, הצר והרחב, ובפעם הראשונה מאז שאמא שלי לא חזרה – , בכיתי" רבקה אומרת.
הקצין היהודי לא הסתפק במגפיים. הוא הביא לי גם גם ות גדול ות שמיכ שתי , חומ וחמ ות ות , מצמר. אלו היו ש שמיכות נהגו החיילים לפרוש על גב הסוסים ששימשו את הצבא כדי שלא יקפאו בלילות הקרים.
69
Made with FlippingBook - Online Brochure Maker