סיפור חיים - רבקה הקטנה של הזלוטניקים
טיפין טיפין המשיכו להגיע ניצולים . היתה ביניהם ילדה יהודיה בת עשר מקוזין. בזמן המלחמה היא הוחבאה אצל גויים והם לא פגעו בה לרעה. כאשר הם שמעו שיהודים חזרו לעיירה, הם מיהרו להביא אותה אל
הבית.
הם לא היו הגויים היחידים שהחזירו ילדים יהו דים שהופקדו אצלם. גם ילד בן ארבע הגיע, וזוג ניצולים יהודים , שהסתתרו בכפר צ'כי והיו קרובי משפחת זלוטניק, אימץ אותו לבן. ק"מ מקוז'ין עבר הכביש הראשי שהוביל ללמברג, היא לבוב. זה היה כביש גדול ורחב שחיבר את לבוב עם דובנו. על הכביש הזה היה נוסע הצבא הרוסי בכל מיני כלי רכב, והניצולים תפסו טרמפים איתם. מטרתם הי ת ה להגיע לשוק בלבוב, להשיג אוכל. לפעמים היה עליהם לישון בל , בוב והם עשו אצל פליטים כמותם . בבוקר היו חוזרים לקוזין, שוב בטרמפים. לעיתים קרו אסונות בדרך, כשהמכוניות שבהם הם נסעו - התהפכו, וחברי דברים שיכלו למכור , ובתמורה הם קנו שמרים. את השמרים האלה הם מכרו לגויים, שנזקקו להם לאפיית לחם. במרחק כ -10 ה ניצולים
זאת
ם נפצעו.
מצאו
"גם אני הייתי סוחרת שמרים,'' רבקה אומרת.
את השמרים שקנו הניצולים בלמברג , היא לבוב, הם חילקו, מדדו ,שקלו ומכרו. השמועה נפוצה: "היהודי ם מוכרים שמרים" ומהר מאוד באו עוד ועוד קונים.
75
Made with FlippingBook - Online Brochure Maker