קשר עין גליון 284 - ירחון ארגון המורים - דצמבר 2018

רחל היימן

מורה לספרות ולתיאטרון, רכזת לימודי תיאטרון, תיכון מקיף אזורי בגבעת ברנר

הסביבה הרביעית סביבה פרטית ואישית למורים בין היתר תייצג את הפרופסיה של המורים ותסביר לתלמידים ולהוריהם בלי מילים – זה מקום העבודה שלי, אני המומחה כאן, אני בעל המקצוע

הסביבה שאנו חיים בה מייצגת אותנו. כשנכנסים לביתו של אדם - לומדים על אורח חייו, על אישיותו, טעמו והעדפותיו מהתבוננות ברהיטים, בתמונות התלויות על הקירות, בצבע או בחומר הדומיננטי בחלל. הסביבה גם מעצבת אותנו, מניעה אותנו. כבר נאמר במקורות כי הסביבה הפרטית, כלומר דירה נאה וכלים נאים, מרחיבה דעתו של אדם. אך גם הסביבה הציבורית עשויה להרחיב או להצר חלילה את חייו. רחובות נקיים, מסודרים ונגישים, הן להולכי רגל הן לכלי רכב, מאפשרים סבלנות גדולה יותר בין פרטים בקהילה. מרחב עבודה מדויק למטרות הארגון אותו הוא משרת, עשוי להוביל לתפוקות גדולות יותר של העובד. לא חשוב אם זה עובד במפעל, בבית חולים או בבית ספר. גם אנחנו, עובדי ועובדות ההוראה, תלויים ותלויות במקום. יש בתי ספר גדולים ויש קטנים, יש המתפרסים לרוחב ויש שעורמים כיתה על כיתה לגובה. יש בתי ספר חדשים ויש ותיקים, יש משופצים ויש מתמוטטים - אך כולם, במידה רבה, דומים זה לזה. בכל בתי הספר התיכוניים קיימות שלוש סביבות עבודה מרכזיות ואליהן נוספה בשנים האחרונות הסביבה הרביעית. הסביבה הראשונה הסביבה הראשונה היא הכיתה. בסביבת עבודה זו נלמד קבוצת תלמידים. זהו חלל שיתופי שמגדיר אזור לתלמידים ואזור

למלמד. יש בו מקומות “קבועים” אך זהים במהותם (כיסא, שולחן). יש במרחב הזה זווית צפייה ברורה (ובדרך כלל הפוכה) למורה ולתלמיד. יש בו אביזרים דומים (לוח, לעיתים מחשב ומקרן), קירות לבנים, כרזת מגילת העצמאות, מפה, דגל המדינה, תמונות אחדות, לוח ימי הולדת ולוח מודעות. הסביבה השנייה הסביבה השנייה אף היא חלל שיתופי, המכונה בשם “חדר מורים”, ממנו נצא לכיתה ואליו נחזור בתום השיעור. בסביבת עבודה זו נראה שולחנות זהים, מחוברים או מחולקים בחלל, מחשבים, ארוניות קטנות, ניירות, תיקים, שאריות אוכל, כוסות קפה ופינת מטבח. הסביבה השלישית הסביבה השלישית היא הדרך, החצר, המסדרון. מה שמוביל מחדר המורים אל הכיתה. זו סביבת עבודה מאתגרת. תורנות המורים בתיכון, שהיא חלק מעבודתנו שבו על ִ החינוכית, מתרחשת בסביבה זו. ח כמות האירועים, השיחות, הבנת מקומו החברתי של תלמיד זה או אחר - שנעשות בחלל זה. שלוש הסביבות הללו הן סביבות עבודה ציבוריות, רועשות, ועיצובן, בדרך כלל, לא

שעות נוספות בין כותלי בית הספר, נוספה דרישה לסביבת עבודה רביעית: סביבת העבודה האישית. סביבה זו נוגדת במהותה את שלוש סביבות העבודה האחרות המוכרות בבתי הספר. זו סביבה חדשה המבקשת, ברוח הפדגוגיה העדכנית, לאפשר דיאלוג שקט בין עמיתים, בין מורה לתלמיד, בין מורה להורה, ולאפשר למורה, בינו לבין עצמו, להכין את מערכיו ומבחניו. סביבה שתביא לידי ביטוי פן אחר בעבודת המורה, תשחרר אותו מ”חיזור” בלתי פוסק אחר פינה שקטה - כיתה פנויה - שבה יוכל לקיים שיחה. סביבה זו מבקשת בעצם להיות

נעשה בידי המורה. הסביבה הרביעית

לפני שנים אחדות, בעקבות מהפכת “עוז לתמורה”, עם הבקשה והצורך לשהות

12