קשר עין גליון 293 - ירחון ארגון המורים - אוקטובר 2019

המידע, שהגיע רק בקיץ, כבר היה חסר תועלת בשלב הזה של השנה, צוות המורים הוחלף, תלמידים נשרו ואף מבנה הכיתות הוסלל מחדש במעבר בין שכבה ח׳ ל-ט׳. כבר אז חשנו פער כואב בין החוברת המושקעת ועיבוד הנתונים הרציני שהיא משקפת, לבין היכולת שלנו להפיק ממנה תועלת. אמחיש זאת בעזרת דוגמה פשוטה: התוצאות באנגלית ובמתמטיקה הגיעו כשהן מפולחות לפי כיתות האם, בה בשעה שהלמידה נעשתה בהקבצות. כך נוצר קושי למשב את המורה על מה שקרה בהקבצה אותה לימד אשתקד. לכך נוספת בעיה אחרת. בשנים האחרונות תוצאות המיצ״ב חשופות לעיני כול, וכך נוצר אפקט מערכתי רב-השפעה. אם בעבר המפקח הכולל הודה לי על כך ששיתפתי אותו בתוצאות המיצ"ב, היום מנהלים נקראים לפיקוח כדי לתת דין וחשבון על תוצאות גרועות במיצ״בים של בית ספרם (או אז גורל ביה״ס ממותג כאדום). מכאן להורים. אלה מתבוננים בזכוכית מגדלת כדי לבחון את התוצאות, כשהם מגבשים את ההחלטה לאן לשלוח את בנם או בתם שעולים לחטיבת הביניים. הרשויות המקומיות והרשתות שבתי הספר שייכים להן – גם הן עסוקות במיצ״בים ובוחנות על פיהם את בתי הספר. והמורים? הם עומדים חשופים אל מול ביקורת שמוטחת בהם, ואפילו בפרהסיה. לעומת כל אלה, התלמידים שנבחנים במיצ״ב מוצאים את עצמם מגויסים למשימה בה הם השחקן העיקרי אך המרוויח הזוטר, אם בכלל. לפני שנים מספר הייתי שותף, יחד עם קבוצת מנהלים, לדיון על מבחני המיצ״ב שהתקיים במשרדי ראמ״ה (רשות ארצית למדידה והערכה בחינוך), במטרה לשמוע את רחשי הלב בשטח. במהלך הדיון נחשפתי לביקורת שהעלו מנהלים באשר לשלל הבעיות שקיימות סביב המיצ״ב. אחת הדוגמאות הועלתה על ידי מנהל בית ספר שש שנתי מאחת מערי הדרום. הוא סיפר על כך שבמעבר בין כיתה ח׳ ל-ט׳ מתבצעת עזיבה של תלמידים לתיכונים אחרים (פנימיות, ישיבות, אולפנות וכד׳), ובמקביל נקלטים תלמידים חדשים. מלבד ההשפעה על היציבות החברתית בבית הספר בכלל, ובשכבה זו בפרט, מצב זה הופך את כיתה ח׳ לתחנת מעבר, דבר שהשפיע לרעה על היחס לבחינות המיצ״ב. יש להבין שהתלמידים שעומדים לעזוב את בית הספר בסוף השנה, ביודעם שבשנה הבאה הם כבר לא יהיו חלק מבית הספר הנוכחי, מתייחסים גם למבחני המיצ״ב כטרחניים ומיותרים, וממילא מידת ההשקעה שלהם במבחן עצמו נמוכה מאוד. עניין זה נותן את אותותיו עוד יותר בשאלון האקלים. אני מבקש להעלות שלוש נקודות שחשיבה מחודשת עליהן עשויה לחולל מהפך משמעותי בנושא המיצ״ב.

מועד קיומן של בחינות המיצ״ב הנקודה האחרונה שהצגתי מביאה אותי להצביע על בעיה שקשורה במועד קיומם של מבחני המיצ״ב. אלה מתקיימים כיום באמצע השנה השנייה של הלימודים בחטיבת הביניים, ולא בשנה השלישית, דבר אשר מקשה מאוד על השלמת התהליך הלימודי המתקיים בחטיבה. אילו נערכו הבחינות לאחר המחצית הראשונה של כיתה ט׳ והתוצאות היו מגיעות לבתי הספר בתוך חודשיים, כמו שנעשה עם מבחני הבגרות, היינו יכולים להרוויח כפליים: היינו זוכים בזמן נוסף ללמידה ולצמצום פערים תוך כדי השלמת תהליכים בית ספריים, וגם היינו מקבלים מסד נתונים מצוין אשר יכול לשרת אותנו לקראת העלייה לחטיבה העליונה. למרות שתעודת הבגרות היא זו שיש לה משקל מכריע בקביעת עתידו של התלמיד, נדמה שהלחץ סביב מבחני המיצ״ב לא נופל מזה שקיים סביב מבחני הבגרות; אם כן, מדוע המשאבים המושקעים במיצ״ב אינם מניבים את התוצאות המצופות מהם? היעדרו של ציון בית ספרי בתקופת כהונתו של הרב שי פירון כשר החינוך הגיע משרד החינוך, לאחר שנים ארוכות, להבניית הציון הבית-ספרי כמקדם משמעותי יותר במתן הציון הסופי של תעודת הערכות חלופיות ומתן 30%- הבגרות. ציון זה, שמורכב מ אוטונומיה פדגוגית ללמידה משמעותית, הוא מרכיב מרכזי בשפה של הלומד העצמאי בן דור המחר. היעדרו של ציון בית ספרי כמרכיב קובע בציון הסופי של המיצ״בים עומד בסתירה מוחלטת לכל התהליך שאנו עוברים בשנים האחרונות. הערך של משימות ההערכה הוא בפיתוח יכולת ביטוי בעל פה ויצירתיות. היעדרן של מיומנויות אלה ממבחני המיצ״ב הוא בבחינת התעלמות מהתהליך המוביל את העשייה החינוכית לאורך השנה. על כן אני מציע לשלב בציון הסופי של חטיבת הביניים את הפירות של עבודת המורה עם התלמידים, בדומה לשילוב שנעשה במבחני הבגרות בין תוצרי ההערכה החלופית לבין המבחן החיצוני. לצורך ההמחשה, תלמידי כיתה ח׳ יסיימו עם ציון פנימי אשר ישתקלל עם הציון של סוף כיתה ט׳ לקראת עלייתם לחט״ע. חסרונו של ציון אישי לכל תלמיד היעדרו של ציון אישי שניתן לכל תלמיד הוא החוליה אשר יותר מכל דבר אחר פוגעת בסיכוי של כולנו להוציא את עגלת המיצ״בים מן הבוץ בו היא תקועה כבר שנים רבות. למעשה, ראמ״ה, שכידוע מגישה לנו חתכים רבים של ציוני המיצ״ב המופיעים בחוברת צבעונית ומרשימה, אינה

26