קשר עין גליון 297 - ירחון ארגון המורים מאי-יוני 2020

(פרסונליזציה, בלשון המו"פ) ועל לומד המטפח קשיבות פנימית וגם מיומן בשיתוף פעולה חברתי. גם על לימוד כמה שפות מדובר רבות. אך אפס מעשה. מצד שני, בכמה בתי ספר בארץ לימודי אנגלית עשו צעד בכיוון. יצרו מסגרת המכונה ". זו Diplomacy and International Communication“ מסגרת חדשה המתייחסת אל השפה כאל פרויקט תרבותי אוניברסלי. זו התחלה טובה, אך יש למנף אותה גם במקצועות נוספים. למידת השפה הערבית היא הכרחית לשותפות תרבותית וכלכלית עם אזרחי ישראל הערביים. בתחום זה המחדל גדול ויש להתחיל את הספירה מחדש. אל כל היעדים האלה יש לחתור כעת. בגדול ובמשנה מרץ. למידה מרחוק, כפי שהיא מתבצעת היום, היא בבחינת הוראת שעה, והיא למעשה "עוד מאותו דבר" ועדיין במעמד של הוראה מלמעלה. ה"זוּם", עם כל החידוש שבו, משעתק מציאות של כיתה. נכון, המרחב הוא חדש, והוא בנוי מחללים אישיים ומרוחקים - אך הוא מנציח את תלות התלמיד במורה. הלמידה המקוונת חייבת לצעוד עוד צעד לקראת פיתוח עצמאותו של הלומד הצעיר. שחרור הלומד הצעיר מתלות במורה אמור להתחיל כבר בשנות לימודיו הראשונות. "סינדרום המטפלת" משבש כל יכולת לפתח עצמאות. ניתן להעניק צל"ש לכל "בית ספר" (שם זמני) על "תפוקת השחרור" שלו ועל התעוזה להקדים אותה ככל האפשר . ה"מורה" (שם mentor - mentee על ידי מעבר למערכת יחסי זמני) ישמש רק אחד המנטורים הפוטנציאליים. מנטורים אחרים רצוי שיהיו הורים, קרובי משפחה, מומחים, אוטודידקטים, אוּמנים, אוֹמנים. ומי לא.

הצעה זו מבוססת על אי יכולת חיזוי העתיד (איש באמת לא חזה את סיפור המגפה) - אך עצם הדבר כי העתיד סמוי ונסתר מעינינו אינו פוטר אותנו מחשיבה מבוססת מציאות משתנה, או מציאות משברית, שריסקה במהירות הרגלים ישנים ולא יעילים ואף לא מחכימים. מצד שני, רוטינה, התאבנות, דריכה במקום או "חרדת שינוי" מהוות סיכון גדול יותר. עדיין חייבים לפתח ראייה חדשה, לסרוק את המציאות, לבדוק אופציות. בשום פנים לא לתת למציאות "להוביל אותנו באף" ולהפוך אותנו למריונטות. אסיים בשיר ידוע של ג'ון דאן, "למי צלצלו הפעמונים" (בתרגומה של עופרה עופר-אורן), החוזר בימים טרופים אלה להיות אקטואלי, ומתמצת באורח גאוני את מה שעומד לפנינו, ואת מה שעלינו לעשות.

י, ִ נּוּ א ֶ ינ ֵ ישׁ א ִ א דּוֹ, ַ ב ְ לּוּ ל ֻ ל כּ ָ כּ ת ֶ שׁ ֶ בּ ַ ת י ַ ק ְ ל ֶ ם הוּא ח ָ ד ָ ל א ָ כּ ר. ָ קּ ִ ע ֵ ק מ ֶ ל ֵ ח ם, ָ יּ ַ ל ה ֶ ף א ָ ט ְ שׁ ִ ב נ ֶ ג ֶ ם ר ִ א ת, ֶ ט ֶ ע ָ מ ְ ת ִ ה מ ָ ירוֹפּ ֵ א ה צוּק, ֶ ה ז ָ י ָ מוֹ ה ְ כּ ךָ, ֲ ע ֵ ל ר ֶ ה שׁ ָ חוּז ֲ מוֹ א ְ כּ י, ִ ית אוֹת ִ ח ְ פ ַ ם מ ָ ד ָ ל א ֶ ת שׁ ֶ ו ָ ל מ ָ ךָ. כּ ְ לּ ֶ ם שׁ ַ אוֹ גּ נוֹשׁוּת, ֱ א ָ י בּ ִ ק ְ ל ֶ ן ח ֵ כּ ֶ שׁ ים. ִ מוֹנ ֲ ע ַ פּ ַ לוּ ה ְ צ ְ ל ִ י צ ִ מ ְ ל – ל ַ א ְ שׁ ִ ל תּ ַ ם א ָ עוֹל ְ ן ל ֵ כ ָ ל לוּ. ְ צ ְ ל ִ ם צ ֵ ךָ ה ְ ל

33