קשר עין גליון 300 - ירחון ארגון המורים נובמבר-דצמבר 2020
לקבוצה את מה שהיא כתבה, הייתי צריכה להחזיק את עצמי לא לפרוץ בבכי מול התלמידות שלי. כשהקשבתי לה, לא שמעתי את השגיאות בעברית, לא את בחירת המילים הלא-מדויקת, שמעתי רק את המוסיקה. מוסיקה של אמת. באותה רוח, אני מאמינה שלקורא שלי לא באמת משנה אם האירועים בספר קרו כך בדיוק או אם הדמויות נאמנות במאה אחוז למציאות. לא משנה לו אם זה היה באמת, אלא אם אני אמיתית איתו. וכשהוא מרגיש שכן, הוא מניח לעצמו להתמסר לספר ולמספרת. אני מקווה שכשתקראו את "חתן הפרס" כך תרגישו.
מאחר שאני מודה מראש שגיבורי "חתן הפרס" מבוססים על אנשים המוכרים לי היטב, אני נשאלת לא אחת שאלות ספציפיות כמו: באמת עמדת להתחתן וביטלו לך ברגע האחרון? אבא שלך באמת בא לבית ספר לפגוש את המורה לאנגלית עם ספר דקדוק ביד להראות לה שיש לה שגיאה? באמת מישהו עמד לירות בתוכי המדבר שלכם? הייתה לך באמת חברה טובה שהתאבדה? ועל כך אני משיבה בדוגמה: העברתי סדנאות כתיבה בכלא "נווה תרצה". המשתתפות היו נשים משכילות, אבל עברית לא הייתה שפת האם של כולן. לאחת מהן היה אוצר מילה, ועדיין, בכל פעם שהקריאה 200- מילים של כ
29
Made with FlippingBook flipbook maker