קשר עין גליון 302 - ירחון ארגון המורים מרץ-אפריל 2021

משוררת ויוצרת רב תחומית | יערה בן־דוד

רתה – תמונת מחזור" ֶ "המורה בּ

שירי על מורתי הבלתי נשכחת מכיתה א'

ב

בנים ִ ית הספר היסודי שבו למדתי, כמ רבים אחרים משנות החמישים, כבר אינו קיים היום, אבל תמונתו עדיין בתוכי: גן הירק בחזיתו, שבין ערוגותיו עברו ת הקשיש ָ ר ָ עלינו שיעורי החקלאות, השׁ ל', שהיה מסייר בחצר ֶ והחביב, 'אדון מוֹר בית הספר בידיים שלובות לאחור, אחראי לשמירה על סדר וניקיון. חונכנו לפנות אל המורים בגוף שלישי. ה לכבודם בחריקת כיסאות עם ָ ימ ִ קּ ַ ה

למסגרת החדשה וקודי ההתנהגות המקובלים בה, למורה ולחומרי הלימוד, היא החוויה שתעצב אחר כך את דרכו בחיים, את יחסו לזולת ולעצמו. ועל אחת כמה וכמה היא נצרבת ה חדש, שנדרש להתמודדות נוספת - גם ֶ עוֹל ְ בּ עם העברית וההשתלבות החברתית. הטריגר לכתיבת השיר היה תמונה כיתתית בשחור-לבן שנתקלתי בה תוך דפדוף אקראי רתה, ֶ באלבום תמונות ישן. והינה המורה בּ בשורה הראשונה בצד: שפתיה דקות ומשוחות

היכנסם לכיתה, יראת הכבוד והמשמעת הקפדנית - האם יש בכל אלה מקום לנוסטלגיה כיום? אולי רק במידה מסוימת. רתה מכיתה א' היה חלק לא מבוטל בזה. ֶ ולמורתי בּ רתה – תמונת מחזור' מתוך פרק השירים ֶ השיר 'המורה בּ החדשים, החותם את המבחר המקיף שלי "לובשת בגד ), נכתב כשנתיים לפני 2020 הפוך" (הוצאת הקיבוץ המאוחד רתה ֶ צאת הספר לאור. ואפשר לשאול, איך הצליחה המורה בּ מנוחתה עדן, מילדותי הרחוקה, לשוב ולכבוש לה פיסת חיים ס הולדת שיר, שלא תמיד ֵ בשיר? ובמילים אחרות: איך קורה נ נשלף בבת אחת? ואכן כך הוא הגיח החוצה, מכמה שורות שרשמתי על פיסת נייר וכעבור זמן נוספו להן מבלי משים רכיבי תמונות, צירופי לשון מהמקורות וגם פואנטה. היום אני רתה קיננה מתחת לסף ההכרה עשרות ֶ מבינה שדמות מורתי בּ שיר שנסב על זיכרון ילדות רטרוספקטיבי ְ שנים עד שהבשילה ל מכיתה א', שבה נשארתי כיתה בגלל העברית שהייתה אז שפה ים". אגב, רק ִ לּ ִ מּוֹת מ ֻ ל ֲ הּ א ָ ם בּ ֵ לּ ַ א ְ זרה עבורי ועדיין לא ידעתי "ל מּוֹת" ֻ ל ֲ ם" המתקשר ל"א ֵ לּ ַ א ְ ם הפועל "ל ֵ עכשיו שמתי לב שש ם ֶ ל ֶ מוּת שחש עולה חדש נוכח ה ְ לּ ִ א ָ מאגד בתוכו גם את ה המפגש עם השפה הזרה. ההתוודעות המרגשת והמעוררת חשש של ילד בכיתה א'

'ה, אחוּז ברשת דקה ֶ ל ְ בשפתון כהה, שערה המאפיר מגולגל בּוּק ונראה כמו בייגלה על ראשה. לא אהבתי אותה. פחדתי ממנה. ופעם, כשעברה בין הטורים לבדוק מחברות, הצלחתי לחמוק מן הכיתה, וזה היה כי לא הכנתי שיעורים. הגעתי הביתה פיתי מן המרפסת, שמחתי שהיא לא ָ מתנשפת מן הריצה, וכשצ הייתה שם, בעקבותיי... למוחרת היא לא אמרה לי דבר. האם הבינה אותי, או אולי בחרה להתעלם? לאלוהים פתרונים. אומנם במרוצת השנים זכיתי למורים אחרים, דמויות חינוכיות משכמן ומעלה, שהשפיעו על חיי השפעה מכרעת, אבל דווקא מוּרה ׁ ְ דמותה חמורת הסבר והקפדנית של מורתי הראשונה ש בקרקעית הזיכרון. למרבה התמיהה, הורים כיבדו והעריצו אותה אף שהייתה קשוחה ולא שידרה לתלמידים קרבה וחמימות אנושית, ומשמעת ברזל שררה בשיעוריה - לפעמים במחיר הלבנת פני תלמיד שחרג מן הנורמות. ה הראשון עלי אדמות מטביע בנו חותם בלתי ֶ מסתבר שהמור נשכח. זביגנייב הרברט כתב את שירו "המורה לטבע" בהשראת המורה האהוב שזימן לו את חוויית המפגש המרגש עם הטבע. לאחר שנהרג במלחמה, כל מפגש כזה עם הטבע היה מזכיר למשורר את מורו המת. רתה היא בת דמותו של המורה יחזקאל בסיפור ֶ עבורי המורה בּ

46