קשר עין גליון 302 - ירחון ארגון המורים מרץ-אפריל 2021

החניכה של עמליה כהנא-כרמון "נעימה ששון כותבת שירים" - המודל הישן של מורה קשוח ונערץ, שאינו מתגלה כדמות חינוכית קשובה ורגישה לזולתה. על השירים של תלמידתו נעימה הוא מגיב בבוטות ובהתעלמות מן המתחולל בנפשה, ה היסודי שהתחולל ֶ נ ְ פ ִ והיפגעותה ממנו היא הגורם למ בכתיבתה וביחסה אליו. רתה שמור בליבי מקום מיוחד - למרות הכול. ֶ אבל למורה בּ בחלוף הזמן התרחש בי התיקון והפיוס עם הזיכרון הודות לראייה הבוגרת שנצרפה במהלכי החיים. המהפך ביחס לדמותה מתרחש רק בבית האחרון בשיר, שבו נפתחת לפניה י ַ יר ִ שׁ ְ ת בּ ֶ נ ֶ גּ ֻ ה מ ֶ נ ְ שׁ ִ ת מ ֶ ר ֶ יּ ַ יא דּ ִ הּ ה ָ מוֹת ְ הדלת לחדרי הלב: "בּ ם". כנראה הפנמתי עם השנים את דמותה ִ י ַ ינ ֵ ת ע ַ קוּח ְ / פּ רה של המורה שאיתה עשיתי את צעדיי ֵ ואת קפדנותה הית הראשונים בעברית. נראה שהגעתי להבנה שהודות לה ה אותי להחמיר עם ָ ה המנח ָ התפתחה בי ביקורת עצמית בּוֹנ עצמי בכתיבה. כתבתי שירים מנעוריי, אבל ספרי הראשון יצא י, ִ שׁוֹנ ְ הּ / ל ָ שׁוֹנ ְ ת ל ַ ח ַ ת תּ ֶ ר ֶ ז ַ ח ְ שׁ ו ַ ב ְ , ומעז יצא מתוק. "דּ 1982- רק ב ה", שהרי איך שיר נולד ומתקיים אם לא מתערובת של ּ ָ יּ ַ ת ח ֵ ע ָ כּ ת"? – ללא ספק אחת האמירות ֶ ר ֶ ז ַ ניגודים וקצוות, מ"דבש וח הארס-פואטיות המאפיינות שירים לא מעטים ב"לובשת בגד הפוך", ספרי השביעי שחובק גם ביוגרפיה, אקטואליה, נופי טבע ועוד. על עטיפתו, כמו על עטיפות ספריי הקודמים, אחת מעבודות הקולאז' שלי. שמחתי שהשיר "המורה ברתה - תמונת מחזור" נבחר להיכלל גם באנתולוגיה החדשה "לאין שיעור" בנושא מורה-תלמיד- כיתה, שערך והוציא גלעד מאירי. www.yaarabendavid.com : כתובת האתר שלי

רתה – תמונת מחזור ֶ המורה בּ

ה ָ תּ ִ י כּ ִ תּ ְ ר ַ א ְ שׁ ִ הּ נ ָ ה א', בּ ָ תּ ִ כּ ִ ה מ ָ ת ְ ר ֶ י בּ ִ ת ָ מוֹר כוֹת ֵ ס ַ ךְ מ ֵ יּ ַ ח ְ ם לֹא ל ַ ים, גּ ִ לּ ִ מּוֹת מ ֻ ל ֲ ם א ֵ לּ ַ א ְ י ל ִ תּ ְ ע ַ ד ָ י לֹא י ִ כּ ה – ָ ר ָ זּ ַ ה ה ָ פ ָ ׂ שּ ַ בּ

צוֹר, ָ רוּר ע ְ מ ַ ל תּ ֶ ם שׁ ֶ ד ֹ א ְ שׁוּחוֹת בּ ְ מ ָ יה ֶ ת ָ פ ְ שׂ ת ֶ ז ֶ ה אוֹח ָ קּ ַ ת דּ ֶ שׁ ֶ ר ְ 'ה ו ֶ ל ְ הּ בּוּק ָ ר ָ ע ׂ ְ ש ת ֶ ר ֶ גּ ְ ס ִ מוֹ מ ְ לּוֹ, כּ ֶ יר שׁ ִ פ ֲ א ַ מּ ַ ה ה ֶ ל ָ יג ֵ בּ ַ ת ה ֶ א ר – ָ ר ֹ ח ְ ח וּמ ַ יּ ֻ פ ְ ים מ ִ יּ ַ פּוּר ח ִ ס ְ ל רוֹת, ָ בּ ְ ח ַ ק מ ֹ ד ְ ב ִ ים ל ִ טּוּר ַ ין ה ֵ ה בּ ָ ר ְ ב ָ ע ֶ שׁ ְ ם, כּ ַ ע ַ פּ ה – ָ תּ ִ כּ ַ ן ה ִ הּ מ ָ י ל ִ תּ ְ ח ַ ר ָ בּ ת. ַ ר ֳ ח ָ מ ְ י ל ִ ה בּ ָ ת ֲ ה ִ יא לֹא כּ ִ ה ים ִ נ ָ ק שׁ ַ ח ְ ר ֶ מּ ִ מ כוֹחוֹת, ְ ים נ ִ לּ ִ י מ ִ ת בּ ֶ ק ֶ דּ ַ ה ְ ן מ ִ י ַ ד ֲ ה ע ָ ת ְ ר ֶ ה בּ ָ מּוֹר ַ ה ארוֹן. ָ וּ ַ ים צ ִ נ ְ ת פּ ֶ ק ֶ בּוֹד י ַ יר ִ שׁ ְ ת בּ ֶ נ ֶ גּ ֻ ה מ ֶ נ ְ שׁ ִ ת מ ֶ ר ֶ יּ ַ יא דּ ִ הּ ה ָ מוֹת ְ בּ הּ ָ שׁוֹנ ְ ת ל ַ ח ַ ת תּ ֶ ר ֶ ז ַ ח ְ שׁ ו ַ ב ְ ם, דּ ִ י ַ ינ ֵ ת ע ַ קוּח ְ פּ ה. ָ יּ ַ ת ח ֵ ע ָ י, כּ ִ שׁוֹנ ְ ל

47