החאן - החולה המדומה

שלושה ת בסירה אח "...יושבים היינו בחדרי, מעשנים ודנים במצבנו הנואש, כלומר נואש מבחינה רפואית. כולנו חשנו עצמנו תשושים ושפופים, והאמת ניתנת להיאמר שהדבר עצבן אותנו במידה רבה. הריס אמר, שלפעמים הוא חש, כי תוקפות אותו מיני סחרחרות בלתי רגילות, עד עושה. הוא שכמעט אינו יודע מה אחרי כן אמר ג'ורג', שגם הוא חש סחרחרות כאלה, שכמעט אינו יודע מה הוא עושה. אשר לי, הכבד שלי פגום. אני יודע ברורות, שהכבד שלי הוא הוא שאינו פועל כהלכה, משום שלא מזמן קראתי דף פרסומת של טבליות

ענין זה מפליא ביותר, שכן תמיד, כשמזדמן לי לקרוא פרסומת על תרופה חדשה, הריני מגיע מיד למסקנה כי שנים סובל אני מאותה מחלה, המתוארת בפרסומת, ולא עוד אלא שאני סובל ממנה בצורה קשה ומצערת. כל סימן, הנזכר שם, מתאים בדיוק למחושים, המציקים לי מאז ומתמיד. זוכרני שיום אחד הלכתי למוזיאון הבריטי כדי לברר, מה הטיפול, הדרוש למחלה קלה שתקפה אותי אז. אם איני טועה, היתה זו אדמדמת. נטלתי את הספר ועיינתי בכל אשר חפצתי לעין, ואחרי כן התחלתי מדפדף בדפיו בלי משים והשתקעתי אט-אט בעיון מדוקדק במחלות בכלל. איני זוכר כרגע, איזה חולי היה זה, שמשך את ליבי. מכל מקום יודעני, שהיה זה נגע ממאיר והרסני. ובטרם הגעתי אף למחצית הרשימה של "הסימנים האופיניים", נסתבר לי בבירור, שאני נגוע במחלה זו ללא ספק. שעה קלה ישבתי שם הלום אימה חשוכה. אחרי כן חזרתי לדפדף בספר מתוך רפיון של יאוש. הגעתי אל טיפוס הבהרות. קראתי את רשימת סימני המחלה ונסתבר לי, שאמנם חולה אני בה. לאמיתו של דבר, זה חודשים רבים משתוללת מחלה זו בגופי, בלי שאדע על כך דבר וחצי דבר. התחלתי תוהה, אילו מחלות עוד יש לי. דפדפתי בספר והגעתי למחלה, המכונה מחול ויטוס הקדוש. בדיוק כפי שציפיתי, גם בזאת הייתי חולה. סקרנות גדולה תקפה אותי והחלטתי לבדוק את מצב בריאותי באורח יסודי.

לפיכך התחלתי קורא בספר לפי סדר האלף-בית. קראתי את הכתוב על אבעבועות שחורות ונסתבר לי, שאני נגוע באלה כבר מזמן, וכי השלב המסוכן של המחלה עתיד להתחיל אצלי בעוד שבועיים בערך. אשר לברי- ברי, נתברר לי לרווחתי הרבה, כי בזאת לקיתי בצורה קלה בלבד, וגם אפשר לחיות עם מחלה זו שנים רבות. הגעתי לכולרה - זאת יש לי בלי ספק, ת סבוכים קשים. ַ י ְ ואף בלו אשר לדלקת קרום המוח - זאת יש לי מלידה. דפדפתי והלכתי על פני עשרים ושתים האותיות והגעתי למסקנה, שהמחלה היחידה שעדיין אין לי, היא עווית-הרחם. בתחילה העליבני הדבר עד עמקי נשמתי. זה נראה בעיני כזלזול באישיותי. מדוע זה אין לי עווית-הרחם? מה ההפליה הזאת?

לתקון הכבד. פורטו בו כל הסימנים, אשר לפיהם יוכל אדם לדעת, אם כבדו אינו פועל כהלכה. סימנים אלה חזיתי מבשרי – כולם אחד לאחד.

6

Made with FlippingBook Publishing Software