גבורות - סיפורי החיים של בני ה 80 - מועצה אזורית מטה אשר עמותת הותיק גליל מערבי

- 20 ברחובות (באותו רחוב של בית היולדות בו נולדתי). אחרי רחובות – ביום הולדת התגייסתי והפכתי למכ"ית של טירוניות. אחי הגדול היה אז חבר קיבוץ בעין המפרץ. האח הצעיר נשאר עם ההורים ברמת גן והלך עם גרעין "השומר הצעיר" להגשים בניר-עוז. שם היה חבר נאמן (רווק) עד 7.10.2023 הירצחו, באותה שבת שחורה השתחררתי מצה''ל כחודש לפני מלחמת ששת הימים והזוגיות עם אברהם אילת, . חתונה, 1968 מכפר מסריק, שהתפתחה לאט בזמן הצבא, הגיעה לכדי חתונה בינואר ילד ראשון ודי מהר בת שניה ובין לבין עבודה בבתי ילדים ובבישול דיאטה (אני - שלא ידעתי להבחין בין חציל לקישוא). חל מהפך והלכתי ללמוד לימודי תעודה ב"דרמה יוצרת" בסמינר 27-28 בגיל הקיבוצים. למדתי לאורך כמה שנים בסמינר הקיבוצים, בסמינר "אורנים", בתל-חי ועוד - תמיד באותם תחומים של תנועה, מוזיקה, יצירתיות, משחקי תיאטרון ודמיון וכו'. לא השלמתי בעצם תואר ראשון, אז החלטתי לעבוד על "טוהר ראשון". מכאן התחילה תקופה ארוכה מאד של הוראה בתחומים אלה בבית הספר ובגיל הרך. באותן שנים בית הספר היה בתוך הקיבוץ, אחר כך התחברנו עם עין המפרץ ובסופו של דבר הגענו לביה"ס האזורי "גוונים" הגדול והמכובד. כיוון שעבודת ההוראה לא הייתה במשרה מלאה, היו תמיד תוספות רציניות בעיקר בתחום החינוך הבלתי פורמלי, אחריות על המועדון לחבר, עיסוק בחגים ובתחומי התרבות לאורך שנים, בעצם עד היום. אני מגדירה עצמי כ"חיה קהילתית". הקהילה על כל גווניה החברתיים מאד חשובה לי ומרכזית לאורך כל חיי. . 1978/9 פרק מיוחד בחיי המשפחה שלי היה היציאה לשליחות לקיבוץ סמר בשנת שנה בערבה הדרומית, בקיבוץ צעיר ומיוחד במינו, שנה שנתנה לנו המון כמשפחה וכיחידים. הילדים היו בכיתה ד' וה' ואני עבדתי במועצה האזורית בתרבות וגם לימדתי בבית הספר ביוטבתה. זאת הייתה שנה נפלאה ועד היום אנחנו שומרים על קשרים ההורים שלי הגיעו לכפר 1978 חמים עם חלק גדול מחברינו מאז. באותה שנה שנת שנים. 20 מסריק, התקבלו במעמד "הורים" והספיקו לחיות אתנו כ פרק אחר וחשוב הוא האימוץ שאותו התחלנו לאחר שובנו מסמר. תהליך לא פשוט שבסופו אימצנו שני בנים אחים. אחד היה בן שבע והשני היה בן ארבע. תהליך מאוד - חזר בתשובה, חי 47 מאתגר גם אז ועד היום. הצעיר בן הארבע היום הוא כבר בן ) חי אתנו בכפר מסריק ומתמודד 50+ בירושלים ואב לשמונה בנים ובנות. אחיו הבוגר ( עם בעיות לא פשוטות. האתגר לא נפסק עד היום. יצאתי לשליחות קצרה בביילורוסיה בעיר ויטבסק לחודש וחצי ללמד 1993 בשנת עברית מטעם לשכת הקשר. היינו שתי חברות ביחד. רוסיה מאז כבר השתנתה מאד.

- 74 –