זיכרונות על מפה לבנה / שונמית (נמי) דותן
ומוערך במשפחה, דבריו התקבלו בחיוך סלחני. אבא היה חרוץ, ועבד בלילות בעבודות נוספות כדי להרוויח יותר. הוא שימש כתובת לכל מי שנזקק לעזרה ולעצה טובה. בד בבד עם תרומתו לאווירה הטובה בבית, הוא שימש ככתובת הראשונה אליה הגיעו שורדי השואה בני משפחתו משעלו ארצה. טוּנְיָה, לימים חביבה מלכימן, ששרדה את הגטו ואת צעדת המוות, הגיעה אל בית הורי, וסיפרה כל הלילה את קורותיה במהלך המלחמה. היא נשארה לגור עם הוריי תקופה מסוימת, עד שנמצא חדרון קטן בבית ממול והיא עברה אליו. בהמלצת הוריי ובעזרתם החלה ללמוד בסמינר למורים. ביתנו היה פתוח, מקבל ותומך.
31
1875
1900
1925
1950
1975
2000
2025
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online