מעת לעת - בטאון משקי ד"ן - מרץ 2021 - גיליון 94

משה זינגר

לא על הדלק לבדו

התחילה בסערה עוד בטרם מגפת הקורונה הכתה 2021 שנת בארצנו, חודש ינואר היה מבין הגשומים בישראל מאז החלו המדידות, הקור היה חריג ואף חמישה בני אדם בארץ מצאו את מותם בהצפות, כל זאת היווה הקדמה לתקופה שעתידה להגיע. מבחינה עסקית בחברת מבוא שומרון חודשים ינואר פברואר היו טובים: מכירות, גבייה, גיוס לקוחות אך כל התנופה נעצרה במהלך חודש מרץ, התחלתי להתמודד עם מציאות שלא מוכרת לאף אחד מאתנו ועם מונחים כמו סגר ובידוד שעד היום ראינו רק בסרטים. בתחילת הסגר התמקדנו בהמשך פעילות שוטפת של החברה תוך מזעור סיכונים כלכליים, הדגש היה על המשך מתן שירות ללא דופי ללקוחותינו תוך התמודדות עם אילוצים שמוכתבים לנו. אישור מפעל חיוני של מבוא שומרון בע"מ נשלף מהבוידעם, והתחלנו להתכנס פעמיים ביום מנהלי החברה על מנת לנסות ולגבש מתווה עבודה במצב החדש של חוסר ודאות. ראשית חילקנו את מצבת כח האדם לצוותים שלא מתערבבים ויודעים לגבות אחד את השני על מנת לא לפגוע בפעילות השוטפת של החברה, רכשנו והכשרנו אמצעים שיאפשרו לעובדי החברה לעבוד מהבית במקרה של בידוד. המהלך הבא שלנו התמקד בתקשורת - במישור הפנים ארגוני עמדנו בקשר מדי יום עם העובדים, כולנו חווינו וחווים מציאות של מתח, לחץ ובעיקר חוסר ודאות. השתדלתי לשמור על שיח פתוח ויחס אישי תוך התעניינות במה שעובר על העובד ועדכונו במה שקורה בחברה. במישור החוץ ארגוני - אנשי המכירות הונחו לבקר ולשמר את הקשר מול הלקוחות בתדירות יותר גבוהה, במקביל לכך שכל ספקי החברה עודכנו כי הכל כשורה ותשלומים יעברו בזמן. הסגר וההנחיות התחזקו לקראת חג הפסח וההרגשה האישית שלי הייתה לא טובה, החברה ירדה חזק מאוד בהיקפי הפעילות והעבודה התמקדה בעיקר בלקוחות ממגזר המזון והחקלאות (עונת התחמיץ), תחנות הדלק והכבישים היו שוממים - תמונה עצובה מאוד וקצת חוסר תקווה... אך כלפי חוץ כמובן שמשדרים

אופטימיות. במקביל לירידה בעבודה בחודשים מרץ אפריל - מחירי הנפט בעולם "התרסקו" ואפילו חווינו שערים שליליים בימים אחדים, דבר שפגע קשות בחברות הדלק ובערך של המלאים המוחזקים במחסנים. מעל כל ההשפעות הללו היה את גורם ההפתעה. לא התנסינו בסגר ולא היינו מוכנים. הסגר הראשון הסתיים והתחלנו להתרגל למציאות של עבודה ללא מפגשים - פגישות בזום, עובדים בבידוד, קצת ניסיונות לעבוד בקפסולות ומבחינה עסקית - מזעור סיכונים וחשיפות מול לקוחות. הדגש מבחינתי הושם על ביקורים תכופים ותקשורת מתמשכת עם לקוחות החברה וכל הזמן להיות עם היד על הדופק. התרופה הטובה ביותר לתקופות משבר היא עשייה ועבודה תוך שמירה על בריאותינו, כך הנחנו את עובדי החברה. בסגר השני והשלישי קצת פחות הופתענו וההתמודדות היתה מעט יותר קלה במבוא שומרון. היקף העבודה אמנם ירד אך עדיין ראינו תנועה על הכבישים בשעות היום וזה כמובן שידר אופטימיות. נכנסו לתקופה בה אין כמעט חיי חברה מי ש"זכה" יכל לצאת לעבודה אך משם ישר הביתה וכך מסתיים היום וחוזר על עצמו, הילדים שלנו בוהים בזום החינוכי ועוברים משם למסך הטלויזיה ו/או לסמארטפון, את החגים לא חגגנו עם ההורים וגם בביקורים בין סגר לסגר שומרים קצת על מרחק בשביל לשמור על ההורים. לקראת סוף השנה הופיעו החיסונים ואיתם הדילמה - להתחסן או לא. אני בעד וכמה שיותר מהר. תובנה שלי מהתקופה, שטרם הסתיימה, בעיקר במישור העסקי, היא שההתמודדות האופטימאלית עם משבר היא לעשות דברים ביחד, ביחד עם העובדים, ביחד עם הלקוחות וכמובן ביחד עם הספקים - יד ביד. וברמה האישית יש גם נקודות טובות כמו גיבוש משפחתי, רובנו הפכנו לספורטאים מצטיינים: הולכים, רצים ורוכבים על אופניים, כיף לצאת לספורט ולראות המון פנים חדשות שמנצלים הפסקות מהשגרה שנכפתה עלינו וגם שומרים על כושר ובריאות.

שיהיה חג חירות שמח לנו ולכל בית ישראל. סמנכ"ל מבוא שומרון | משה זינגר

15

2021 מרץ | מעת לעת