מעת לעת - בטאון משקי ד"ן - מרץ 2021 - גיליון 94

ממאה לאפס

מושון בנחוס

חברת "שי פסי" בע”מ משווקים בשר, עופות, ירקות קפואים למטבח המוסדי, לבתי הכולבו ולמרכוליות משנת היווסדה לפני כארבעים שנה. התחלנו באופטימיות רבה. חודשים ינואר 2020 את שנת פברואר היו מצוינים, עבודה טובה, מחירים טובים והכל היה ורוד. ברקע צחקנו בלב (וקצת בכל רם) על הסינים האלה... שאוכלים כל מה שזז והנה קיבלו את עונשם. ביה"ס נסגרים, 12.3 והנה חודש מרץ הגיע ..ליתר דיוק חגיגות פורים בגנבה... פה מסעדה נסגרת פה קייטרינג נעצר ושם מטבח של קיבוץ עצר לכמה ימים. אבל השוק הפרטי, מרכוליות ובתי כלבו, פרחו, אנשים קנו מכל הבא ליד ושמחנו בלב... הנה בא גל קטן ותיכף יחלוף. אבל ימיםהפכו לשבועות ושבועותלחודשים, והחודשים הבאים הביאו לנו משהו שלא הכרנו - שוק מוסדי שירד ממאה לאפס תוך ימים ספורים. אנחנו מכירים ומורגלים וכבר חווינו שוק תנודתי. משברים באו והלכו, השוק ירד קצת פה ועלה קצת שם, אבל כזאת עצירה, פתאומית, כמעט מוחלטת וכל כך ממושכת - מטבחי קיבוצים, ישיבות, בתי מלון, קייטרינגים ועוד... וכל זה מחוץ לחברה שלנו, אצל הלקוחות. ותוך כדי מאמצי הסתגלות וניסיונות להבין מה קרה, המגיפה תוקפת גם בפנים. עובדים חולים במחלה החדשה, הלא מוכרת והמפחידה הזאת, היבוא החדש והלא רצוי מסין, עובדים בבידוד כי עמדו ליד חולה מאומת, ילד, חבר, סבתא וסבא ודאגה עמוקה ומוחשית לקרובים. שגרה של עוצר מתמשכת ימים ושבועות. ממש לא כייף. ובנימה אישית... אפילו לים שזה המקום הכי מרגיע וכייף בעולם לא הרשו לנו ללכת. בכללי... גם ברמת העובדים וגם ברמת המכירות המציאות השתנתה כליל לנגד עינינו. ומי כמונו, אלופי העולם בהסתגלות ובהתמודדות עם מצבים משתנים. למדנו לעבוד היברידי, חלק מהבית וחלק מהמשרד. ואת המעט שאפשר, בכל זאת מהשטח. למדנו מחדש להעריך את מה שיש. כל דבר. שום דבר כבר לא מובן מאליו. חטפנו כאפה חזקה, התכופפנו, הזדקפנו ואנחנו מסתערים קדימה בכוחות מחודשים ובהתאמה למציאות שהתהפכה אלינו. מברכים על החיסון. מחוסנים וחסונים, מצויידים בדרכון ירוק, והכי חשוב מסתכלים באופטימיות ובתקווה אל עבר העתיד הקרוב והרחוק. מקווים (אולי קצת חולמים ) שעוד כמה חודשים נצחק על התקופה ההיא, שתהפוך להיות פרק בספרי ההיסטוריה, ונספר לנכדינו על פעם פעם, כשהיתה פה קורונה... שלכם באהבה חיזקו ואימצו

להכיל את השינוי

אביטל צומברג

קיבוץ יטבתה הוא קיבוץ שיתופי. עם בוא עונת הסגרים, הצטמצם משמעותית המרחב הציבורי, האופציה לנסוע לאילת ואיתו גם מרחב חופש הבחירה. הכלבו הפך להיות מקום מרכזי מאד ומוקד עלייה לרגל, המקום הכי חשוב והכי משמעותי בקיבוץ. היקפי הפעילות של הכולבו גדלו מאד, נפח הקניות עלה בצורה חדה ומשמעותית וכפועל יוצא נדרשנו להגדלת המלאי. מטר רבוע. בשונה מחנויות אחרות, לכלבו 250 - שטח הכלבו הוא כ יטבתה אין מחסן. כל הסחורות מגיעות ישירות אל המדפים בחנות. כך שבפריקת הסחורה וסידור על המדפים נדרשת עבודה רבה יותר מאשר פריקת משטחים אל מחסן. יותר סחורה, קצב מהיר יותר של גילגול המלאי, פירושם יותר עבודה. צוות העובדים נשאר בדרך כלל אותו הצוות ולא גדל דבר שהגביר את העומס. אנחנו עובדים לפי התקנים, נשמעים להנחיות, שומרים על החוק. בכניסה לחנות עומד שומר, מודד את חום הגוף של הקונים, מחלק כפפות, מחטא עגלות ושומר על הסדר. אנחנו מאפשרים כניסה של עד עשרה קונים בו זמנית לכלבו. חברים מבוגרים וחברים שנמצאים בבידוד מקבלים מאיתנו, צוות הכלבו, שירות משלוחים עד הבית. בנסיבות הללו נאלצנו למנוע כניסת ילדים ) דבר שגרם לילדים עגמת נפש גדולה. לא ידענו - ובאיזשהו 12 (מתחת לגיל מקום היה מחמיא לגלות - עד כמה חווית הקניה בכולבו משמעותית לילדים וחסרה להם. וילדים כמו ילדים, לא מקבלים "לא" כתשובה. ילדי ה"כוללת" (החינוך הבלתי פורמלי) פנו אלינו וביקשו שנאפשר שעות כניסה ייחודיות לילדים. הצוות נענה והחגיגה היתה גדולה. הילדים היו מאושרים, זה עשה טוב לכולם ובפורים זו תהיה הפעם השלישית שנחזור על זה. היום יותר מתמיד התושבים מבינים שאין שום סיבה לחפש מציאות בחוץ. יש הכל בבית ואולי הכי חשוב, רק בבית יש תחושת בית! אנחנו מקבלים תגובות מצוינות והרבה פירגון. התקופה הזו חיזקה את הקשר בין החברים. הפיחה רוח חיים במושג "ערבות הדדית". אנחנו מקבלים ומגלים יחס חם של הקהילה לתושביה, מודעות גבוהה מאד לצרכי הזולת, רגישות ונכונות לסייע. יותר מנכונות - רצון עז! דאגה יומיומית לכל מי שזקוק, מנער ועד זקן. חלוקת חלות לשבת, פרחים ואפילו שבוע גמדים בקיבוץ לשמירה על המורל. אני מבקשת להודות מאוד לספקים שעושים מעל ומעבר ונותנים לנו שירות מצוין, עם הרבה סבלנות ורצון לסייע. תודה מיוחדת למשקי דן על סיוע בקשרים עם הספקים ועל עזרה ב"שכנוע" להתגבר על פערי המרחק ולהביא אלינו מוצרים מכל רחבי הארץ, גם מהצפון הרחוק ולפעמים אף מחו"ל. שנים 10- שנים ביטבתה. פעילה בתחום המזון כ 22 כבר אביטל צומברג ובשלוש השנים האחרונות מנהלת את הכלבו.

סמנכ"ל | מושון בנחוס שנה. 30 עובד ב״שי פסי״ מזה

16 מאחלים לכל בית ישראל חג שמח ומאושר שנחזור לשגרה בריאה ובטוחה. כלבו יטבתה | אביטל צומברג