אנציקלופדיה יפעת

לתולדות התעופה והחלל בישראל אנציקלופדיה יפעת

ג’יירוקופטר חדשים טסים בארץ דגמים משופרים של ג’יירוקופטרים מופעלים בישראל

והגדרי מכשירים, רב-מנועי, זעירים וגרירת דאונים, עשה הסמכה על הג’יירו בבית הספר של ביל פרסונס באורלנדו בארה”ב וטס לאחר מכן שעות רבות בארה”ב.‏שם, אומר אורן, הוא בדק את הכלי עד גבול היכולת הטכנית שלו ‏(התבדרות PIO - – “הכנסתי אותו ל הנגרמת על ידי הטייס) לפני שהרוטור . מתקפל, והייתי חייב להרגיש את הכלי S“ עשיתי אתו חצי גלגול חבית, עם . ‏חצויה” בקצהו ‏כדי להוציא רשיון ישראלי, נדרש אורן לבצע 01‏שעות הדרכה, ואכן הוא הגיע מארה”ב כאשר ספר הטיסות שלו חתום על ידי ביל פרסונס, והרשיון הישראלי . הוענק לו ‏הג’יירו הוכיח עצמו בידיהם של טייסים - מיומנים ככלי ניתן בהחלט לשליטה ” במהירויות גבוהות, בפניות ו”שמיניות וכן בריחוף וטיסה איטית. שלא כמו במס , ולא מצער Cyclic סוק מקובל, אין כאן רת הבנויה בתוך הידית. פעולות הטייס דומות להטסת מטוס קבוע כנף - דוושות רגליים לסבסוב, סטיק בצידי התא לעלרוד וגלגול, ומצערת עם כוח המגיבה לדחיפה ומשיכה, ומאיצה או מאטה את פעולת המנוע. תכונה אחרת ומעניינת היא ה”מרווח” בהטסת הסטיק - לפי , התחושה הוא נע בתוך מעין קונוס ‏כאשר כלי הטיס עצמו מגיב רק כאשר “נוגעים”‏בצידי הקונוס, פעולה מושה הית במכוון כדי לתת לכלי טווח תנועה . חופשי יותר, או אולי מסיבות אחרות ” הידיעה כי הכלי הזה יכול גם “לעצור כמעט במקום ובאחת, אם מתגלה לפנים . מכשול במרחק מסוים, מקנה בטחון רב בידיו של טייס מנוסה כלי הטיס יכול , להדגים טיסה‏במהירות איטית מאד ריחוף בגובה של עשרות מטרים, ולאחר מכן גם טיסה איטית לאחור, ואחר כך צלילה וטיסה ישרה. כאשר אתה מרים את הראש ומביט ברוטור הראשי, נכנסת מיד לתודעה שלך העובדה כי הרוטור ממשיך להסתובב מעל ראשך ולתמוך בכלי הטיס בו אתה יושב, רק מתוך אינרציה ושילוב של וקטורים וכוחות . הנראים טוב בגרף ‏הפרסונס 2‏ מן הדגם שהובא ומופעל -80 בארץ דומה מבחינה צורנית לבנסן ‏גם הוא דו-מושבי בטנדם. אולם הוא

התעופה האזרחית כחוק במדינות שונות ליצרני הג’יירוקופטר מסוג זה, התבר רר כי הטסת כלי טיס מסוג זה, כאשר הרוטור שלו אינו ממונע, ורגיש למשבי רוח צד או למהירויות טיסה נמוכות של הכלי, אינה משפרת את הטיחות הטיסה שלו. בשל כך מספר התאונות בעולם בכלי טיס מסוג זה גבוהות יחסית . למספר שעות הטיסה הנצברות בו הסיבה למספר התאונות הרב יחסית

בשנות השמונים החלה בישראל התעניינ נות חוזרת בג’יירוקופטר והג’יירוגליידר . - כלי הטייס בעלי רוטור סובב ג’יירוגליידר חדש הובא לארץ בראשית שנות השמונים. הקיט המפורק של הג’יירו הובא למנחת גבעת השלושה ליד פתח-תקוה. שי נוי, שהיה מכונאי ראשי בחברת “כנפונית” שפעלה מן המנחת, התבקש לסייע בהרכבתו. כדי להכשיר אותו לטיסה יצר שי נוי קשר

למעלה: אורן רוזנפלד יוצא להטסת הג’יירוקופטר הדו-מושבי משדה תימן

בענף הג’יירו בארה”ב, היתה העובדה שאנשים לא קיבלו הדרכה מתאימה ולמדו להטיס אותו בעצמם. “עד שנת 6891‏ לא היה כלי ממונע ללימוד, וביל . פרסון יצא עם כלי כזה” אמר אורן , “הרבה טייסים עם בטחון עצמי רב חשבו כי הטסת כלי מסוג זה היא שעש . שוע, והסתבר כי זה לא משחק ילדים , אף אחד לא התרסק בגלל תקלה טכנית רובם הגדול נספו בגלל כניסה למצבי . ‏ שלילי g- טיסה אסורים, כולל כניסה ל מאז שיצאו הכלים ללימוד טיסה, רמת . ההדרכה עלתה בצורה משמעותית אנשים למדו לטוס והדבר הקטין את מספר התאונות. בשורה התחתונה ניתן לומר כי מי שמחפש צרות, יכול וימצא אותן - מי שלא מחפש ונזהר לא יכנס לבעיות. הכלי ללא ספק דורש תשומת לב רבה יותר. וחובה לעשות לימוד .” מסודר רשיון לג’יירוקופטר , אורן, המחזיק ברשיון טיס פרטי

עם אוניברסיטת הנגב, וקיבל חלקים של . הג’ירוגליידר הראשון שעדיין היה שם , לאחר תקופת מה המריא הכלי לאויר . בגרירת רכב ‏שי שהיה גם טייס, הטיס את הכלי תקופת מה, ורק בשנת 6891‏לאחר , תלאות עם מינהל התעופה האזרחית קיבל הג’יירו רישוי ישראלי. בתקופה זו החליט שי לפנות לתחום הכלים הרוטור ריים הזעירים, ורכש ג’יירו חדש שקיבל . 4‏ X-BGS לאחר זמן רישום ‏ ג’יירו דו-מושבי ראשון הג’יירו ותכונות ההטסה שלו עוררו עניין גם אצל אורן רוזנפלד, איש מחש שבים חובב טיסה, והוא החליט להביא לארץ כלי טיס מסוג זה. הוא רכש את הבנסן 08‏(המכונה גם פרסונס 1‏ על ידי החברה החדשה שרכשה את זכויות ורש שיונות הייצור שלו בארה”ב), שהיה עת הגיע בשנת7891, גם הג’יירו הדו-מושבי . הראשון שהופעל בארץ ‏למרות הרשיונות הניתנים על ידי מינהל

1986