אנציקלופדיה יפעת

לתולדות התעופה והחלל בישראל אנציקלופדיה יפעת

A nsari X P rize ישראלים בתחרות צוות ישראלי מציע דרך זולה יחסית להגיע לחלל

בשנות התשעים היה נדמה כי עולם התעופה והחלל אינו זוכה לתשומת לב מיוחדת של הציבור. כל מי שקיווה כי הטיסה לחלל תהיה דומה לטיסה במטוס . סי נתיבי האויר, התבדה הדור החדש של חובבי התעופה, היה זקוק לאתגר חדש ומעורר, ואכן נמצא . מי שיציב לו אותו גבוה והרחק -‏בחלל , היוזמה היתה של מיליונר אמריקני פיטר דימנטיס. הוא הקציב פרס בגובה מיליון דולר, לאדם או גורם פרטי, אשר יצא לטיסה לחלל על פי שורה של דריש . שות מקדימות מישראל מתמודד ILAT צוות בין 52‏ הקבוצות אשר הצטרפו לפרויק ‏ ILAT קט האתגרי, היתה גם קבוצת מישראל, יזמים ומהנדסים ובראשם דב צ’רטריפסקי ועודד לבל. בקבוצה היו גם פרופ’ קלוד ואקנין, שהצטרף כמדען הרא אשי של הפרויקט וכן דב רביב, וסא”ל . יצחק מאיו ‏דב, יליד 9691, מהנדס וחובב תעופה נלהב נולד במכסיקו, ביולי 9691-‏ בימים בהם נחתו טייסי “אפולו” הראשונים על הירח. לאחר שלמד הנדסת מכונות בארה”ב חזר למכסיקו ושרת בחיל האוויר כמהנדס מערכות טיסה.‏בשנת 0002‏ עלה לארץ. את הצעתו להצטרף , הביא דב בפני מספר X-Prize לפרויקט . חברים לעבודה. בין אלה היה עודד לבל ‏עודד, גם הוא יליד יולי 9691, נולד בישר ראל ובהיותו בן שנתיים עזבה משפחתו את הארץ לבוסטון. הוא עלה לארץ והצ צטרף למנ”ט חיל האויר כמהנדס ניסויי , טיסה.‏עוד הצטרפו לפרויקט יגאל כהן ד”ר לפיזיקה, שי גלזר מהנדס אלקטרונ ניקה, אדוארד ברקובסקי, ד”ר להנדסת חומרים, וגם האב ליאון צ’רטריפסקי המתמחה בלוגיסטיקה ומנהל את ענייני . הקבוצה בארה”ב בלון ומנוע רקטי ‏הצוות בחר בשתי טכנולגיות מוכרות שאינן מסוכנות יחסית: כדור פורח ורקט ) טה בעלת הודף מוצק. הקפסולה (התא , בעלת התצורה החרוטית או הכדורית עשויה מחומרים מרוכבים מצופים מבנה אלומיניום. הטיסה לחלל תוכננה במספר שלבים: נסיקה לאטמוספירה

דב צ’רטריפסקי ועודד לבל

של 0004 קמ”ש. המנוע יכבה והחללית . תנוע בליסטית אל מחוץ לאטמוספרה בתא הנוסעים ישררו תנאי חוסר משקל 0) במשך 4 דקות בעת שהחללית תגיע g( לגובה של כ-021 קילומטרים. לאחר מכן תצנח החללית לאטמוספרה. בגובה של חמישה ק”מ ייפתחו המצנחים והחללית תנחת על פני המים. משך הטיסה כולה . יהיה כארבע שעות טיסות גיסוי בגגב לפי החישובים של תקנון התחרות, כל אדם יצטרך כ-07‏ק”ג של ציוד בנוסף 670 ל-09‏הק”ג של משקלו, ובסה”כ . ‏ק”ג. הצוות תכנן חמש טיסות ניסוי בראשונה, “נגב 1‏”, יצא דגם של התא בקנה מידה של 3/1‏עם הכדור הפורח ”2 כדי לבחון את הבלון. בניסוי “נגב יצא דגם מדוחס בקנה מידה דומה‏לניס סוי תנאי הסביבה בגובה רב. התא יצויד במערכת חיישנים ומצלמות כדי לבחון , את תנאי הטיסה. לפי תכנית הניסוי יגיע התא לגובה של 52‏ ק”מ. הטיסה המאוישת הראשונה “נגב 3‏”, תהיה לסף האטמוספירה כדי לבחון את מנועי ההיגוי של המערכת ואת ציוד הניווט והקשר. הטיסה הרביעית נועדה להיות חזרה כללית של המערכת ופעולתה. כמו כן תיעשה הפעלה של המנוע בשליטה מרחוק. במהלך החזרה תיבחן פעולת מצנחי הבלימה. התא ינסוק לגובה 001‏ , ק”מ. בניסוי “נגב 5‏” שיהיה מאויש . ייעשה נסיון ראשון לזכות בפרס 6- לצורך השלמת הפרויקט היה צורך ב מיליון דולר ועד אותה עת הושג רק חלק מהמימון. לפי הדרישות יש להשלים את הטיסה עד סוף‏שנת 5002. הצוות הישראלי הודיע כבר בשנת 3002 כי אינו . מתכוון להתמודד על המקום הראשון

, באמצעות בלון בקוטר 05 מטרים 10- האמורה להמשך כשעה. בגובה כ קילומטרים הוא ישוחרר מהתא, ולאחר כמה שניות תהיה החללית ללא כוח דחף ותתחיל לשקוע. לאחר שיתרחק הבלון יופעל המנוע הרקטי, המבוסס 100 על מנוע אזוב של רפא”ל. בתום שניות פעולה תגיע החללית לגובה של כ-05 קילומטרים ולמהירות על-קולית למעלה: נתיב הפעולה של מערכת ובצילום העליון: מראה כללי של ILAT ” תא שכונה “נגב

2004